ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שלישי) תביעות דיבה בהיקף של 2.6 מיליון שקל נגד שלושה מהגופים התקשורתיים הגדולים בישראל ונגד שישה עיתונאים ופרשנים, בטענה שהפיצו נגדו "עלילת כזב" בנוגע לאזהרות שכביכול קיבל לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמקביל יצא נתניהו בהצהרה חריפה נגד מי שהוא מכנה "יריבים פוליטים וגורמים עוינים זרים".
"האמירויות הכחישו את זה, המצרים הכחישו את זה, זה שקר מוחלט", כתב נתניהו. לדבריו, "לא במקרה השקרים האלה מופצים עכשיו ערב בחירות". הוא הוסיף כי הדיווחים נועדו "להפיל את ממשלת הימין בראשותי, ולהמליך ממשלת שמאל-מפלגות ערביות" בהובלת גדי איזנקוט, יאיר גולן, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, ממשלה ש"תקים מדינה פלסטינית".
התביעה מכוונת נגד "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"ערוץ 12", וכן נגד העיתונאים שלומי אלדר ורות יובל, הפרשן אורי מיסגב, הפרשן נדב אייל, הכתב ברק רביד וכתב לשעבר עטילא סומפלבי. במרכז התביעה שני סיפורים נפרדים: הראשון עוסק בטענה כי שליט איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו בסוף ספטמבר 2023 מפני מבצע גדול שמתכנן יחיא סינוואר, והשני עוסק בטענה כי ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, הזהיר אותו אישית ימים ספורים לפני הפיגוע.
הדיווח הראשון פורסם ב"הארץ" ב-8 בספטמבר, כחלק מחקירה עיתונאית שערכו אלדר ויובל לקראת ספר שכתבו. לפי אותו דיווח, נתניהו שוחח עם בן זאיד כ-45 דקות לאחר שקיבל מסר ולפיו סינוואר מכין "הפתעה" גדולה, ולא העביר את המידע לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש השב"כ או לראש המוסד. משרד ראש הממשלה הכחיש מיד שהשיחה כלל התקיימה. בתביעה נטען כי במסמכי משרד ראש הממשלה הרשמיים אין כל תיעוד, רישום טלפוני או אסמכתה אחרת לקיומו של קשר ישיר בין נתניהו לבן זאיד באותה תקופה.
הדיווח השני, שפורסם ב-Ynet והתבסס על דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, טען כי כאמל התקשר לנתניהו בתחילת אוקטובר 2023 והזהיר מפני התקפה קרובה מרצועת עזה. נתניהו הכחיש כל שיחה או פגישה עם כאמל בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, וטען שאף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לו אזהרה כזו.
"הארץ" סירב בעבר לדרישת נתניהו למחוק את הכתבה, לפרסם התנצלות ולשלם לו מיליון שקל, וטען כי מדובר בחקירה עיתונאית מקיפה בנושא בעל עניין ציבורי מובהק, ושהעיתון מוכן להגן על הדיווח בבית המשפט. בתביעה נטען כי הנתבעים פעלו "במכוון ולשם טובת הנאה פוליטית וכלכלית" בעיצומה של מערכת בחירות. התביעה אינה דורשת הוכחת נזק כספי ספציפי, וטוענת כי מדובר בפרסומים נפרדים רבים בעיתונות, בטלוויזיה, באתרי חדשות וברשתות החברתיות. לנתבעים ניתנו 60 יום מרגע קבלת כתב התביעה להגיש כתבי הגנה.
הפרשה מתרחשת על רקע התפתחות משפטית נוספת: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה השבוע על הסף עתירה שהוגשה נגד נתניהו והליכוד בעקבות שני פרסומי תעמולה שיצאו לאחר מפגש בין בנט, יאיר לפיד, איזנקוט, גולן וליברמן. בפרסום אחד שולבה תמונה מעובדת שהוסיפו אליה את חברי הכנסת אחמד טיבי ומנסור עבאס, לצד סימון שהבהיר כי מדובר בעריכה דיגיטלית. סולברג קבע כי הסימון על העריכה הספיק כדי לשלול "ודאות קרובה" להטעיית הבוחר, ודחה את העתירה. העמותה שהגישה אותה, "בוחרים בישראל", חויבה לשלם 4,500 שקל הוצאות לאוצר המדינה.
במקביל לתביעות ולעתירה, ממשיכה להישאר פתוחה שאלת דחיית ועדת חקירה ממלכתית לבירור כשלי ה-7 באוקטובר. נתניהו טען לאורך הדרך כי זמנה של ועדה כזו יגיע רק לאחר תום המלחמה, אולם מבקריו טוענים שההחלטה נועדה למנוע ממצאים שעלולים לפגוע בו ובליכוד בבחירות. עוד לפני שהוגשו התביעות, התפתח עימות פומבי בין נתניהו לבין ראש השב"כ לשעבר רונן בר, כשנתניהו טוען כי בר ידע על סימני אזהרה בלילה שלפני ההתקפה ולא עדכן אותו, ובר מכחיש ומספר כי דווקא הוא זה שהזהיר את ראש הממשלה, וקורא לפרסום מסמכים שיבהירו את התמונה.
עם התקרב מועד הבחירות, נתניהו חוזר ומצהיר כי לדבריו יריביו "ימשיכו להפיץ שקרים כדי להעלים את השאלה האמיתית בבחירות". לדבריו, "זה או ימין, או פלסטין. מי שרוצה ימין ולא פלסטין מצביע רק הליכוד". התביעות המשפטיות והעתירות שנדחו צפויות להמשיך להעסיק את הזירה הציבורית והמשפטית בשבועות שנותרו עד יום הבחירות, כאשר בתי המשפט יידרשו להכריע בשאלות שנותרו פתוחות סביב מה בדיוק ידע ראש הממשלה, מתי, וממי.
נתניהו הגיש תביעות דיבה בסך 2.6 מיליון שקל נגד גופי תקשורת ועיתונאים בגין דיווחים על אזהרות לפני ה-7 באוקטובר, וטוען כי מדובר בעלילת שקר ערב הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה