מדינת טנסי נערכת להוציא להורג את כריסטה פייק, בת 50, שהורשעה ברצח חברתה לספסל הלימודים בשנת 1995. אם גזר הדין יבוצע, זו תהיה הפעם הראשונה מזה יותר מ־200 שנה שאישה מוצאת להורג במדינה.
ההוצאה להורג נקבעה ליום רביעי, ה־30 בספטמבר, בשעה 10:00 בבוקר שעון מקומי, שהם 18:00 בערב בישראל. המקום: כלא ריברבנד שבנאשוויל, שם נמצאים אגף הנידונים למוות ותא ההוצאה להורג באותו מתחם מאובטח. מושל טנסי, ביל לי, דחה את בקשת החנינה שהגישה פייק, ובית המשפט העליון של המדינה דחה גם הוא בקשה לעיכוב ההליך. עורכי דינה פנו כעת לבית המשפט העליון של ארצות הברית בניסיון אחרון לעצור את ביצוע גזר הדין.
הרצח שבגינו נידונה פייק למוות התרחש ב־12 בינואר 1995. פייק, אז בת 18, וחברה קולין סלמר, בת 19, למדו יחד במרכז ההכשרה המקצועית בנוקסוויל. לפי התביעה, פייק חשדה שסלמר מעוניינת בבן זוגה, טדריל שיפ. מתוך קנאה, פייק ושיפ פיתו את סלמר להגיע לאזור מבודד בקמפוס של אוניברסיטת טנסי, שם עינו ורצחו אותה באכזריות. השניים חתכו אותה בסכין יפנית והיכו אותה בגוש אספלט, ולאחר מכן חרטו על גופתה פנטגרם, סמל המזוהה עם פולחן השטן.
הממצאים המחרידים בזירה עוררו בשעתו עניין ציבורי עצום, על רקע מה שכונה "הבהלה השטנית" ששררה בארצות הברית בשנות השמונים והתשעים. במרץ 1996, כשהייתה בת 20 בלבד, נידונה פייק למוות, והפכה לאחת הנשים הצעירות ביותר אי פעם בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית שנשלחו לאגף הנידונים למוות. שיפ, שהיה בן 17 בעת הרצח, נידון למאסר עולם עם אפשרות לשחרור על תנאי, ובקשתו לשחרור נדחתה בשנה שעברה. נערה שלישית שהייתה מעורבת קיבלה עונש של מבחן בלבד. פייק הייתה היחידה מבין השלושה שנידונה למוות.
לאורך השנים נחשפו פרטים על עברה הקשה של פייק. עורכי דינה טענו כי היא סבלה מהתעללות מינית קשה כילדה, ואף נאנסה פעמיים, בגיל 11 ובגיל 17. בהמשך אובחנה כסובלת מהפרעה דו־קוטבית ומהפרעת דחק פוסט־טראומטית. עורך דינה, סטיבן פרל, טען כי בשלב הטיעונים לעונש במשפטה המקורי לא הוצג לחבר המושבעים מידע מהותי על עברה, ולא נטען כי יש להביא בחשבון את גילה הצעיר בעת ביצוע הפשע.
בהצהרה שנכללה בבקשת החנינה שלה כתבה פייק: "הייתי ילדה בת 18 עם הפרעה דו־קוטבית. לקח לי שנים רבות אפילו להבין את חומרת מה שעשיתי, ועוד יותר זמן לקבל כמה חיים השפעתי. לקחתי את חייה של בת, אחות, חברה. זה מחליא אותי היום לחשוב שהייתה לי היכולת לבצע פשע כזה".
מנגד, אמה של הקורבן, מיי מרטינז, תומכת בביצוע גזר הדין. היא סיפרה שבתה הייתה חנונית מחשבים, אהבה להחליק על גלגיליות והתנדבה במשחקים האולימפיים המיוחדים. "היא האמינה לכולם, וזה הביא למפלתה", אמרה מרטינז. לדבריה, "לא עובר יום ולא עוברת דקה שאני לא חושבת על קולין. יום ההולדת שלה היה בשבוע שעבר, היא הייתה אמורה להיות בת 51".
לאחר שדחה את הבקשה השבוע, מסר המושל לי בהצהרה: "לאחר בחינה מדוקדקת של בקשת החנינה של כריסטה גייל פייק ולאחר בדיקה יסודית של התיק, אני דורש לכבד את גזר הדין של מדינת טנסי ואיני מתכוון להתערב". עורכי דינה של פייק הגיבו בחריפות ומסרו כי הם "עצובים ושבורי לב מאוד" מההחלטה, שלטענתם מתעלמת מעשרות שנים של מחקר בנוגע למידת האחריות שאדם בן 18 שסבל מטראומה קשה צריך לשאת על מעשיו.
ההכנות להוצאה להורג כבר החלו. פייק הועברה מזה מספר ימים ממרכז השיקום שבו שהתה לכלא ריברבנד. הכלא ייכנס לסגר מלא בלילה שלפני ההוצאה להורג, בשעה 22:00, כשהביקורים הרגילים ושיחות הטלפון מושעים. טנסי מתירה לנידונים למוות ארוחה אחרונה בעלות מרבית של 20 דולר, כשהבחירות הנפוצות כוללות פיצה, עוף מטוגן, מחית תפוחי אדמה וסופגניות. פייק חייבת לסיים את ארוחתה עד חצות, ולאחר מכן לא יסופקו לה עוד מזון או כלי אוכל. לפי הפרוטוקול, יורשו לה שבעה עדים מטעם התקשורת שנבחרו בהגרלה, וכן עדים מטעם ההגנה ומטעם משפחת הקורבן, שישבו בחדרים נפרדים.
פייק עצמה מסרה כי החשש העיקרי שלה אינו ממוות עצמו. "אני לא מפחדת למות, אני מפחדת מכאב וסבל במהלך ההוצאה להורג", אמרה. במהלך מאסרה אימצה את הבודהיזם ונעזרת במלווה רוחני, ותרגול המדיטציה מסייע לה, לדבריה, להתמודד עם השעות האחרונות. היא אף ביקשה שצוות ההוצאה להורג יורכב מנשים בלבד, בשל החשש שנוכחות גברים תעורר בה טראומה, ובשירות בתי הסוהר של טנסי מסרו כי ינסו להיענות לבקשה. האישה האחרונה שהוצאה להורג בטנסי הייתה מרטין איב, שהוצאה להורג בתלייה בשנת 1820.
בשעות הקרובות צפוי בית המשפט העליון של ארצות הברית להכריע אם יעכב את ביצוע גזר הדין, בעוד שברקע ממשיך המאבק המשפטי בין עורכי דינה של פייק, שמבקשים להמיר את עונשה במאסר עולם ללא אפשרות שחרור, לבין משפחת הקורבן, שמצפה לראות את גזר הדין מבוצע כלשונו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה