רק מחצית מהקלפיות יונגשו לקשישים ולנכים בבחירות

פחות מחודש לבחירות לכנסת, מתגלה משבר כפול שעלול להשפיע על תוצאות ההצבעה. מצד אחד, רק מחצית מהקלפיות ברחבי הארץ יהיו מונגשות לאנשים עם מוגבלות בניידות, כאשר מספר הקלפיות בבתי האבות ירד בהשוואה לבחירות הקודמות. מצד שני, מפלגות האופוזיציה נכשלות בגיוס מצביעים חדשים מקרב אוכלוסיות שלמות שנשארות מחוץ למערכת הפוליטית.

יוסי חדד, ממונה הנגישות בוועדת הבחירות המרכזית, מודה כי המצב לא פשוט. "היו אתגרים מהותיים בגלל המלחמה, כי מבני ציבור שבהם תוכננו להציב קלפיות נפגעו, וזה שינה את הנתונים", הוא מסביר. לדבריו, בכל זאת הצליחו להנגיש עוד קלפיות בהשוואה לבחירות לכנסת ה-25. בוועדת הבחירות מציינים כי שיעור הקלפיות המונגשות עלה, אך בעמותת נגישות ישראל טוענים שזה רחוק ממספיק.

יובל וגנר, יושב ראש עמותת נגישות ישראל, לא מקבל את ההסבר. "החובה להנגיש מבנה ציבור קיימת בחוק כבר 20 שנה", הוא אומר. "הנגשה של 50 אחוז מהקלפיות זה פשוט לא מספיק". וגנר שלח בחודש שעבר מכתב רשמי לוועדת הבחירות ובו פירוט של פערי ההנגשה שטרם טופלו, וקרא לתקן ולשדרג את המערכת בדחיפות.

הבעיה חריפה במיוחד בבתי האבות. ועדת החוקה של הכנסת החליטה שלא לחדש את הוראת השעה שאפשרה הצבת קלפיות ייעודיות במוסדות אלה, הסדר שהופעל בתקופת הקורונה והקל על כ-30 אלף קשישים. בעקבות עתירה לבג"ץ, ועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי פעלה מול בתי אבות ברחבי הארץ, ו-186 מהם נענו לקריאה ויציבו קלפיות בתחומם. עדיין, מדובר במספר נמוך יותר מזה שהיה נהוג בעבר.

מתוך המשבר צמחה יוזמה אזרחית: "מלווי הבחירות", מיזם שמחבר בין מתנדבים לבין קשישים ואנשים המתקשים בתנועה, כדי לסייע להם להגיע לקלפי הקרובה לביתם. את היוזמה הקימה עדי ישראלי, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב ופעילה חברתית, ולאחר מכן הצטרפה אליה יהל בן נר, פעילה חברתית שגם היא מתמודדת עם מוגבלות. "צונאמי של מתנדבים", מתארת בן נר את ההיענות. עד כה נרשמו כ-5,200 מתנדבים, רובם המוחלט עם רכב פרטי וחלקם עם רכב מונגש לכיסא גלגלים.

אבי פרבר מהוד השרון, מייסד עמותה המסייעת לילדים עם מוגבלות שכלית, אחד מהנרשמים. "יש אנשים שיש להם קושי להגיע, אז התנדבתי", הוא אומר. הוא עדיין לא יודע מי יהיה הנוסע שלו ביום הבחירות, ומדגיש שזה לא משנה לו למי אותו אדם יצביע. לעומת אלפי המתנדבים שנרשמו, מספר הנזקקים שנרשמו למיזם נמוך בהרבה, ובן נר משוכנעת שהפער נובע ממודעות נמוכה בלבד.

במקביל למשבר הנגישות, מתברר כי מפלגות האופוזיציה מפספסות הזדמנות פוליטית משמעותית. יו"ר מטה למען עובדי קבלן תיאר כנס בחירות של מפלגת "ישר" בקרב הציבור דובר הרוסית, שבו כ-1,000 איש נכחו באולם. לאחר שהעלה שאלה על כ-400 אלף עובדי קבלן שרבים מהם עדיין לא החליטו למי להצביע, וטען כי חלק גדול מהציבור דובר הרוסית עדיין מתלבט, נתקל בתגובה קרירה מאנשי הצוות של המפלגה.

לפי הערכתו, מדובר בכוח אלקטורלי משמעותי שכמעט אינו מטופל. גדי איזנקוט, המתמודד על ראשות הממשלה, כבר מדבר על אפשרות של "ממשלת מיעוט" בשל הקושי של האופוזיציה להגיע ל-61 מנדטים. הטענה המרכזית: אם מפלגות האופוזיציה יתחרו רק על אותם מצביעים שכבר נעים בין נפתלי בנט, יאיר לפיד ואיזנקוט, המנדטים פשוט יעברו מכיס אחד לכיס אחר בתוך אותו גוש, בלי שהאופוזיציה כולה תגדל.

לקראת יום הבחירות ב-27 באוקטובר, שתי הסוגיות ממשיכות להעסיק את הזירה הציבורית. בוועדת הבחירות המרכזית עובדים על פתרונות טכנולוגיים להנגשת המידע לבוחרים, מעבר לדרישות התקנות הרשמיות. במקביל, יוזמת "מלווי הבחירות" קוראת לעוד קשישים ואנשים עם מוגבלות להירשם באתר המיזם, כדי לממש את זכותם להצביע.