בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה כונס נכסים זמני לחברת ההייטק OpenWeb, לאחר שקרן החוב הסינגפורית Mars Growth Capital מקבוצת ליקווידיטי דרשה מימוש שעבודים בגין חוב של כ-20 מיליון דולר. ההחלטה מגיעה יממה בלבד לאחר שבית המשפט קבע כי החברה חדלת פירעון וכי יש למנות לה נאמן זמני. זהות הכונס הקבוע תיקבע בימים הקרובים.
בבסיס הבקשה הדחופה של הקרן עומדת טענה חמורה: OpenWeb, כך נטען, הסתירה ממנה מידע מהותי לפיו מיקרוסופט הפסיקה כבר בפברואר 2026 את ההתקשרות עמה, בשל חשד לתעבורה לא אותנטית, כלומר תנועת משתמשים מזויפת או אוטומטית שאינה משקפת גולשים אמיתיים. לטענת הקרן, היא נודעה לכך רק כאשר OpenWeb פתחה בהליך המשפטי, חודשים רבים לאחר האירוע עצמו.
בהתנגדות שהגישה Mars Growth Capital, באמצעות עורכי הדין ארז חבר, מורן מרדכי ומאיה שמואל ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות', נכתב כי מדובר ב"התפתחות חמורה ומהותית ביותר, אשר לא גולתה לנושה המובטחת בזמן אמת ואף לא חודשים רבים לאחר מכן". עוד נמסר כי הקרן "נדהמה לגלות על כך לראשונה מתוך בקשת המבקשת".
הקרן טוענת גם כי OpenWeb יצרה מצג שווא בפני בית המשפט כאילו היא סובלת מחוסר נזילות מוחלט, בעוד שבפועל שמורים בחשבונותיה בישראל מעל 6.18 מיליון דולר חופשיים לשימוש שוטף. לצד זאת נחשפה קריסה פיננסית עמוקה: הכנסות החברה ב-2025 הסתכמו בכ-121.5 מיליון דולר בלבד, לעומת תחזית מקורית של 193.7 מיליון דולר, וההפסד ברמת ה-EBITDA הגיע לכ-28.4 מיליון דולר, פי שלושה מההפסד החזוי של 8.6 מיליון דולר.
גם התחזיות קדימה נחתכו בחדות. לפי המסמכים שהגישה הקרן, תחזית ההכנסות לשנים 2026 עד 2028 ירדה מ-256.9 מיליון דולר, 333.7 מיליון דולר ו-432.6 מיליון דולר בהתאמה, לכ-109.5 מיליון דולר, 96 מיליון דולר ו-118.3 מיליון דולר בלבד. במקום מעבר לרווחיות שהובטח כבר ב-2026, התוכנית המעודכנת צופה הפסד EBITDA נוסף של 29.2 מיליון דולר.
הידרדרות זו משתקפת גם בשווי החברה. OpenWeb גייסה בעבר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, ובגיוס מ-2025 כבר הוערכה בכ-500 מיליון דולר בלבד. כיום נבחנים ניסיונות מכירה לפי שווי של 97 עד 100 מיליון דולר. החברה מבצעת במקביל תוכנית התייעלות דרסטית הכוללת פיטורי כ-55% מהעובדים וסגירת פעילויות עסקיות, לצד דרישה להזרמת הון מיידית של 19 מיליון דולר מבעלי המניות.
מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת למסלול מכירת החברה. לפי הקרן, במשך חודשים הוצגה לה עסקת מכירה מלאה שאמורה היתה לאפשר פירעון מלוא החוב, ואף הועברה אליה התחייבות בלתי חוזרת שאושרה בדירקטוריון. בתחילת ספטמבר, כך נטען, הודיעה OpenWeb כי העסקה "קיבלה כיוון שונה" והפכה למכירה חלקית בלבד של נכסים, ללא פירוט על זהות הנכסים או השווי המדויק. הקרן מגדירה זאת כ"מצגים מטעים ומהותיים".
הסכם המימון בין הצדדים נחתם בינואר 2025 וכלל מסגרת אשראי של עד 30 מיליון דולר. בפועל משכה OpenWeb 24.4 מיליון דולר, כשהמשיכה האחרונה בסך 9.4 מיליון דולר אושרה ביוני 2025 לאחר שיחה עם המשקיעות המובילות בחברה, אינסייט פרטנרס וג'ורג'יאן. לפי הקרן, כבר באותו שלב היו ביצועי החברה נמוכים מהתוכנית העסקית שהוצגה.
הקרן מדגישה כי נהגה באורך רוח במשך חודשים ארוכים, וכי רק לאחר שהצטברו סימנים רבים להידרדרות פעלה לדרישת פירעון מיידי וחסימת חשבונות בבנקים בארצות הברית, צרפת ובריטניה ב-17 בספטמבר. OpenWeb טענה כי המהלך פגע ביכולתה לתפקד, אך הקרן משיבה כי החסימה חלה רק על כמחצית מהמזומנים שעמדו לרשות החברה, ואילו הכספים הפנויים בישראל כלל לא צוינו בבקשה שהגישה החברה לבית המשפט.
כעת יידרש בית המשפט המחוזי בתל אביב להכריע בין בקשת OpenWeb לקבל הגנות במסגרת הליך חדלות הפירעון, לבין דרישת הקרן לממש את השעבודים באמצעות הכונס שמונה. השופט הבכיר חגי ברנר, שקבע כבר את היות החברה חדלת פירעון, הורה לממונה על הליכי חדלות פירעון להציע בתוך שלושה ימים מועמדים לתפקיד הנאמן הזמני. בימים הקרובים צפויה הכרעה שתקבע האם OpenWeb תמשיך לפעול תחת הגנה משפטית, או שנכסיה יימסרו לניהול ומימוש בידי כונס מטעם הנושה.
בית המשפט צפוי להכריע בקרוב בין בקשת ההגנה של OpenWeb לדרישת מימוש השעבודים מצד הנושה המובטחת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה