משרד התחבורה: הטייס העומאני לא היה אמור לעלות לטיסה

ניסיון הפיגוע בטיסת חברת פליי דובאי שהייתה בדרכה לישראל, חשף פרצת ביטחון חמורה, אך התדרוך שנערך בעקבותיו הפך למסע הסרת אחריות. במקום תשובות ברורות על מה שהשתבש, גורמי המקצוע במשרד התחבורה הסבירו בעיקר מדוע האירוע אינו באחריותם, ומי כן אמור היה למנוע אותו.

האירוע עצמו התרחש ביום רביעי שעבר. טייס המשנה, אזרח עומאן, דקר בסכין את הקברניט ההודי של המטוס וניסה לרסק אותו בשטח ירדן. הקברניט הפצוע הצליח לפתוח את דלת תא הטייס, וכמה נוסעים שהתערבו נכנסו פנימה והשתלטו על התוקף. שני טייסים נוספים שהיו בין הנוסעים הנחיתו את המטוס בסעודיה, לפני שהנוסעים הוטסו בהמשך לישראל. חייהם ניצלו בנס, אבל האירוע הותיר שאלות קשות על מערך הביטחון מאחורי טיסות זרות לישראל.

בתדרוך שנערך במוצאי שבת, מנהל תחום ביטחון בתעופה במשרד התחבורה, דביר רובינשטיין, הבהיר שישראל כלל אינה מבצעת בדיקות רקע מודיעיניות פרטניות לאנשי צוות של חברות תעופה זרות. "אנחנו פועלים אל מול חברות התעופה, זה מה שהחוק מאפשר לנו", אמר. "החברות מעבירות הצהרה שהטייסים עברו בדיקות רקע ביטחוניות ומאושרים ברשות המקומית של אותה מדינה. מעבר לזה, אנחנו לא גוף מודיעיני. אגף הביטחון הוא לא שב"כ, אין לו אנשי ביטחון בחו"ל. הנוהל שלנו בכלל לא מכיל איום כזה של טייס שירסק את המטוס".

מהדברים עלתה נקודה מטרידה נוספת: בניגוד לדיווחים קודמים, במשרד התחבורה כלל לא קיבלו מראש את שמות הטייסים שהיו על המטוס. אמורים היו לקבל את המידע דרך המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים, שהוקם ב-2023 ופועל ברשות המסים, אלא שלדברי רובינשטיין, הגוף הזה "עוד לא מבצעי". "אנחנו לא קיבלנו שום דבר שקשור לזה", הוסיף. מהדברים עולה גם שבמשרד אינם יכולים להבטיח שאנשי צוות אזרחי איראן או סוריה לא נחתו בעבר בישראל. "הנחת העבודה שלנו היא שזה לא קרה", נאמר, אבל ללא יכולת אימות ממשית.

הנקודה החמורה ביותר שעלתה בתדרוך נגעה לשאלת היסוד: האם מלכתחילה היה מותר לטייס העומאני לעלות לטיסה לישראל. התשובה, כך הודו גורמי משרד התחבורה עצמם, הייתה חד משמעית: לא. מנהל רשות התעופה האזרחית, שמואל זכאי, הסביר כי "הוראות הכניסה למדינת היעד חלות גם על אנשי צוות, והמידע הרלוונטי נמצא במערכות חברות התעופה. האם הטייס היה צריך לעלות לטיסה? חד משמעית לא". כלומר, לפי הגרסה הרשמית, פליי דובאי הייתה אמורה לדעת שאסור לו לטוס לישראל, והכשל התרחש עוד לפני ההמראה.

בכך נחשפת שרשרת אחריות ארוכה שבה אף חוליה אינה לוקחת על עצמה את התמונה המלאה. חברת התעופה הייתה אמורה לבצע את הבדיקה, מדינת המוצא אחראית לביטחון הטיסה, ישראל מסתמכת על בדיקות אותה מדינה, ואגף הביטחון במשרד התחבורה אינו מבצע בדיקה מודיעינית עצמאית. רשות התעופה האזרחית, מצדה, הבהירה כי "אין לה שום אחריות ונגיעה לנושאים הביטחוניים", וכי תפקידה מצטמצם לבטיחות המטוסים והרישיונות. זכאי אף הוסיף דימוי חריג: "אף אחד לא אומר שמוחמד שמועסק בשדה התעופה בדובאי פחות מסוכן מהטייס, ואנחנו חייבים לסמוך על המדינה שם".

לשאלה מה ישתנה כדי שמקרה דומה לא יחזור, התשובות היו חמקמקות. נמסר כי בתחילת השבוע יתקיים דיון אצל שרת התחבורה מירי רגב, תיערך הערכת מצב ויגובשו צעדים, אך בשלב זה בוצעו רק "חידודי הנחיות" לחברות התעופה, ללא שינוי מהותי במנגנון הבקרה. כשנשאל רובינשטיין אם ניתן להבטיח שמקרה כזה לא יקרה שוב, השיב: "אין מאה אחוז בביטחון. המאה אחוז זה לעצור תעופה זרה לישראל. השיטה שאנחנו עובדים לפיה היא שיטה ידועה בעולם: לסמוך על הביטחון במדינת המוצא ועל הרגולציה הבינלאומית".

במקביל הובהר כי עצירת טיסות פליי דובאי לישראל אינה שרירותית. גם רשויות איחוד האמירויות הערביות הורו לחברה להפסיק לטוס עד להשלמת החקירה, ובישראל התקבלה החלטת קבינט, בהמלצת שרת התחבורה והשב"כ, שלא לאפשר חזרת הטיסות עד שיתברר מה בדיוק קרה. במשרד התחבורה הדגישו כי מי שרכש כרטיסים לטיסות שבוטלו זכאי להחזר כספי מלא במסגרת חוק טיבי, בתוך 14 יום ממועד הטיסה המקורי.

בשלב זה, השאלה המרכזית שנותרה פתוחה אינה רק מי אשם במה שכבר קרה, אלא מי בישראל לוקח אחריות על כך שזה לא יישנה. ככל שהחקירה באיחוד האמירויות הערביות תתקדם, ייתכן שיתבררו פרטים נוספים על זהות הטייס והאופן שבו עבר את מערכות הסינון. בינתיים, הדיון המתוכנן אצל שרת התחבורה בתחילת השבוע צפוי להוות המבחן הראשון לשאלה האם ישראל אכן תשנה את הנהלים, או תמשיך להסתמך על הצהרות של חברות תעופה זרות.

הסוגיה צפויה להמשיך להעסיק את הדרג המדיני והביטחוני בימים הקרובים, כאשר הציבור ממתין לתשובה ברורה: מי אחראי על כך שתרחיש כזה לא יחזור על עצמו.