הלך לעולמו יוסף חגואל, גיבור "הבלדה לחובש"

יוסף חגואל, לוחם חטיבת הצנחנים שסיפור הצלתו הדרמטי במלחמת ששת הימים הפך לאחד הסיפורים המוכרים ביותר על רעות בשדה הקרב, הלך לעולמו בגיל 80.

חגואל נפצע קשה ברגליו בקרב על ירושלים ביוני 1967, בעת הפריצה לכיוון מזרח העיר. "לא הייתי מסוגל לעמוד על הרגליים", סיפר בראיון שנתן לפני כמה שנים. בזמן שטיפלו בו, הירדנים החלו להפגיז את האזור, וניתנה פקודה לתפוס מחסה.

החובש שלמה אפשטיין, שטיפל בחגואל, סירב להשאיר אותו ולברוח להציל את עצמו. "אמרתי לו 'שלמה תסתלק, אין סיבה שנפגע שנינו'", שחזר חגואל. אפשטיין השיב לו "אל תדאג, הכול יהיה בסדר", משך אותו לעבר קיר של מקלט סמוך והשכיב אותו, ואז נשכב מאחוריו כדי לגונן עליו בגופו.

שניות ספורות לאחר מכן, פגז התפוצץ ממש מאחוריהם. "הייתי מרוסס, מלא דם", תיאר חגואל. רק בדיעבד התברר לו שרוב הדם לא היה שלו, אלא של אפשטיין, שנפגע אנושות מהרסיסים ומצא את מותו בעקבות הפציעה. על מעשה הגבורה הוענק לאפשטיין צל"ש הרמטכ"ל, שהומר מאוחר יותר לעיטור העוז.

סיפור השניים נקשר עם השנים לשיר "הבלדה לחובש", אחד השירים המוכרים ביותר מתקופת מלחמת ששת הימים. בניגוד לרושם הרווח, השיר לא נכתב במקור על האירוע הספציפי הזה. המילים, שחיבר הפזמונאי דן אלמגור, נכתבו עוד לפני המלחמה ונשלפו מהמגירה רק לאחר שסיפורם של חגואל ואפשטיין התפרסם ברבים. אלמגור עצמו אישר בפני חגואל שהנוסח הסופי של השיר הושפע מהמקרה, לאחר שהלחין אפי נצר את המילים. מאז דבק השם "החובש מהבלדה" באפשטיין בתודעה הציבורית.

הישרדותו של חגואל לא הייתה קלה עבורו מבחינה נפשית. במשך שנים הוא נשא ייסורי מצפון על כך שניצל במחיר חייו של אדם אחר. הפריצה הרגשית הגיעה כארבע שנים אחרי המלחמה, עם לידת בנו הבכור. חגואל יזם אז חידוש קשר עם משפחת אפשטיין וקרא לבנו "שלמה" על שם מצילו, כשאביו של אפשטיין שימש סנדק בברית המילה.

מאותו רגע הפכה הנצחת אפשטיין למעין מפעל חיים עבור חגואל. הוא התייצב לאורך השנים בבסיסי צבא ובבתי ספר וסיפר לבני נוער על רעות ואחריות אישית, ואף תיעד את עדותו יחד עם נכדו במסגרת מיזמים חינוכיים.

במקביל, חגואל השתקם מהפציעה הקשה וחזר לשרת במילואים בצה"ל, הפעם בתפקיד מתמשך שנמשך עשרות שנים. הוא הפך לשיאן המילואים בקרב החוגרים בצבא, והמשיך להתנדב גם כשהגיע לגיל 75, אז קיבל דרגת רב-נגד. "אני די פעיל, אני לא קוואץ'. אני די צעיר", אמר אז. "כל עוד יסכימו לקבל אותי, אהיה שם".

לפני כשלוש שנים, בהיותו בן 77, התייצב חגואל פעם נוספת למילואים כשהוא לבוש מדים וחמוש בנשק. באותו מעמד הוא פנה לציבור הישראלי במסר: "עם ישראל, שמרו על מורל גבוה, הישארו מאוחדים. סמכו עליי, עברנו מלחמות קשות ונעבור גם את זו".