גל הונאות חדש מכה בתושבי ישראל. נוכלים מתחזים לאגפי הגבייה ברשויות מקומיות ושולחים הודעות SMS הדורשות תשלום מיידי של חובות ארנונה, מים, דוחות חניה ופינוי אשפה. ההודעות מגיעות עם קישור לתשלום, ולא פעם מלוות באיומי עיקול ותביעות משפטיות.
השבוע פרסמו עיריית חיפה, עיריית אופקים והמועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל אזהרות רשמיות לתושביהן, לאחר שהתגלה כי הודעות מתחזות הופצו בשמן. למרות שמדובר ברשויות שונות ומרוחקות זו מזו גיאוגרפית, ההודעות שהתושבים קיבלו בנויות לפי אותו דפוס, ולעיתים בניסוחים כמעט זהים.
בהודעה שנשלחה לתושבי חיפה נכתב כי "מבדיקה במערכות עיריית חיפה נמצא כי קיים חוב בארנונה, אגרת פינוי אשפה או דוח חניה", כשהתושב מופנה לקישור המוצג כ"תשלום מהיר ומאובטח". ההודעה אף נחתמה לכאורה בשם מנהל אגף הגבייה של העירייה, כדי להגביר את תחושת האמינות.
הודעות דומות הגיעו גם לתושבי אופקים וכוכב יאיר-צור יגאל, עם טענות לחובות בגין ארנונה, פינוי פסולת, דוחות חניה או מים. במקרים רבים ניסו הנוכלים להגביר את הלחץ על הנמענים באמצעות איום בריבית פיגורים יומית, עיקול חשבון בנק, עיקול משכורת או רכוש, ואפילו פתיחת תיק בהוצאה לפועל.
הרשויות המקומיות מיהרו להגיב ולהזהיר את הציבור. בעיריית חיפה נמסר כי בשבועות האחרונים מתרבים ניסיונות הונאה המתחזים לרשויות מקומיות, והתושבים שקיבלו דרישת תשלום הכוללת קישור נקראו לבדוק באופן עצמאי אם אכן קיים חוב בטרם ישלמו.
בעיריית אופקים הזהירו שלא ללחוץ על הקישורים ולא למסור פרטים אישיים או פרטי אשראי, וביקשו מהתושבים להעביר את האזהרה הלאה, בפרט לבני משפחה מבוגרים. במועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל הבהירו לתושבים באופן חד-משמעי: "מדובר בניסיון הונאה".
מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield, יואב קרן, שחברתו מתמחה באיתור והסרה של אתרים ופרופילים מתחזים, הסביר כי הבחירה להתחזות דווקא לרשויות מקומיות אינה מקרית. "הונאות מהסוג הזה מבוססות על שני מנגנונים חזקים מאוד: אמון ולחץ. הודעה שנחזית להגיע מהעירייה נתפסת אצל רבים כאמינה, וכשמוסיפים אליה חוב, ריבית, קנס או איום בעיקול, נוצרת תחושת דחיפות שגורמת לאנשים לפעול לפני שהם מספיקים לבדוק מי באמת שלח את ההודעה", אמר.
לדברי קרן, העובדה שההודעות כוללות סוגי חובות נפוצים כמו ארנונה, מים ודוחות חניה מגדילה את הסיכוי לפגוע בנמענים. "התוקפים לא בהכרח צריכים לדעת אם לאדם מסוים יש חוב. מספיק לשלוח הודעות בהיקף רחב ולייצר תרחיש אמין. חלק מהנמענים בדיוק שילמו ארנונה, קיבלו דוח או נמצאים בהתנהלות מול הרשות, ולכן עלולים לחשוב שההודעה אמיתית", הסביר.
בחברת הסייבר מדגישים כי גם כאשר הודעת SMS כוללת את שם הרשות, ניסוח רשמי ואפילו פרטים שנראים אמינים, אין בכך כדי להוכיח שמקורה בעירייה. "קישור לתשלום שמגיע בהודעה בלתי צפויה צריך להדליק נורה אדומה. במקום להיכנס דרכו, יש להגיע באופן עצמאי לאתר הרשמי של הרשות או לפנות למוקד שלה ולבדוק האם החוב אכן קיים. אין למסור פרטי אשראי או מידע אישי לפני שמוודאים באופן עצמאי מול הגוף שכביכול שלח את הדרישה", סיכם קרן.
הרשויות ממשיכות לעקוב אחר ההודעות המתחזות ולפרסם עדכונים שוטפים לתושבים. הציבור מתבקש לשמור על ערנות, לבדוק כל דרישת תשלום מול הגורם הרשמי טרם ביצוע תשלום, ולדווח על הודעות חשודות לרשות המקומית הרלוונטית.
רשויות מקומיות ברחבי הארץ מזהירות מפני הודעות SMS מתחזות הדורשות תשלום חובות פיקטיביים תחת איומי עיקול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה