הרמטכ"ל זמיר: "צה"ל כשל כישלון חרוץ ב-7 באוקטובר"

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר כינס היום (ראשון) את פורום המפקדים הבכיר של צה"ל, בדרגת תת-אלוף ומעלה, לכנס מיוחד שעסק בתחקור אירועי 7 באוקטובר ובהטמעת הלקחים שהופקו מהם. הכנס נערך במחנה גלילות, ימים ספורים לפני יום הזיכרון הלאומי לטבח שמחת תורה.

בפתח דבריו לא חסך זמיר במילים קשות כלפי הצבא עצמו. "ב-7 באוקטובר צה"ל כשל כישלון חרוץ", אמר, "אך צה"ל קם על רגליו והוכיח את עצמו כבעל רוח נחושה והביא לניצחון רב-זירתי היסטורי וחסר תקדים". לדבריו, "החובה שלנו היא לוודא שהם לא יישנו", והצבא ימשיך בתהליך הפקת הלקחים גם בשנים הקרובות. זמיר הודיע כי שנת 2027 תוגדר רשמית כשנת תחקור המלחמה כולה, שבמסגרתה יסוכמו כלל הלקחים מהלחימה.

בכנס עמדו המפקדים דקת דומייה לזכר הנופלים בטבח. לאחר מכן הוצגו תחקירי המחדל והצעדים שכבר ננקטו בעקבותיהם, כחלק משלב ראשון בתהליך רחב יותר של תחקור המלחמה, שיכלול בהמשך גם את תחקירי מבצע "שאגת הארי" וסיכום כולל של לקחי הלחימה.

הרמטכ"ל התייחס גם לאיום העתידי ולדרך שבה צה"ל נערך אליו: "אנחנו בונים את אסטרטגיית צה"ל כשתרחיש הייחוס שלנו הוא מוכנות למלחמה בהפתעה, ובכלל זה סיכול איומים חמורים בהתהוותם. זהו המצפן האופרטיבי שלנו". לדבריו, "חובתנו למנוע הפתעה ולהיערך להפתעה. אנחנו מצויים בתקופה של מתיחות ודריכות, וכל אחד בגזרתו צריך להיות דרוך ומוכן".

זמיר הצביע על צורך בהרחבת היכולות של הצבא כאחד הלקחים המרכזיים: "אחד הלקחים הגדולים ביותר שלנו הוא הצורך להרחיב את שולי הביטחון". לדבריו, ישראל מתמודדת עם איומים רב-זירתיים, ולכן "אנחנו צריכים לבנות את סדר הכוחות של צה"ל אל מול כלל האתגרים והאיומים. גודל צה"ל הוא העומק האסטרטגי שלנו". המשמעות המעשית, הסביר, היא הגדלת הצבא והתאמתו למשימות המתרחבות שהוא נדרש למלא.

במהלך הכנס העניק הרמטכ"ל תעודת הערכה לקצינה ביחידה 8200, שהתריעה עוד לפני 7 באוקטובר כי חמאס ערוך לקראת מתקפת פתע נרחבת. זמיר ניצל את הרגע כדי להדגיש את חשיבות הביקורת הפנימית בצבא: "בתרבות הארגונית שלנו אסור לאפשר שיח מרצה, עריצות מחשבתית או דיכוי של חשיבה ביקורתית".

מעבר לדברים שנשא הרמטכ"ל, בצה"ל הציגו בכנס תוכנית מפורטת להמשך תחקור האירועים, הכוללת צוותים ייעודיים לבחינת מוקדים שונים. בחודשים הקרובים יתקיימו ימי למידה מיוחדים בראשות זמיר עצמו, שבהם יוצגו תהליכי התחקור לפני הדרג הפיקודי. הלקחים שגובשו עד כה חולקו לארבעה תחומים מרכזיים: מוכנות כוללת, פריסת הכוחות בשטח, הצטיידות והתארגנות, ועבודת המודיעין.

בתחום המוכנות הכוללת נקבע כי הצבא חייב להיות ערוך בכל עת למתקפת פתע במספר חזיתות במקביל, גם כאשר מערכות ההתרעה וההרתעה אינן פועלות כשורה. ההיערכות תתבסס מעתה על היכולות הממשיות של האויב ולא על הערכת כוונותיו בלבד, לצד נקיטת פעולות מנע שיימנעו מאיומים להתבסס בסמוך לגבול. במקביל יושם דגש על חיזוק כוחות היבשה והמפקדות לשיפור התפקוד במצבי חירום וחוסר ודאות.

בתחום פריסת הכוחות עודכנו תוכניות ההגנה והכוננות בהתאם לשינויים אצל האויב, תוך שילוב בין כוחות היבשה, האוויר והים. מספר חיילי הכוננות והכוחות הזמינים לקפיצה מיידית בכל הגזרות הוגדל ביותר מפי שניים. התוכניות יעודכנו מעתה מדי חצי שנה ויעברו בקרה שוטפת, לצד הגברת תרגילי פתע ובדיקות מצד הרמטכ"ל, שנועדו לתרגל מעבר מהיר משגרה לחירום. בנוסף הוחלט להעניק עצמאות רבה יותר למפקדים בשטח בעת אירוע.

בתחום ההצטיידות הוחלט לחזק את היחידות המרחביות והחטיבות היושבות על הגבולות, ולהעניק להן יכולת עצמאית להפעיל אש מהאוויר ומהיבשה. תפיסת ההגנה החדשה רואה ביישוב עצמו את היעד המרכזי להגנה, מה שמחייב הגעה מהירה אליו וחתירה למגע מיידי עם האויב. מוצבי הצבא ימוקמו קרוב יותר ליישובים ויתוכננו להיות עמידים גם מול כוחות מצומצמים או תרחישי חדירה. לכל יישוב תוגדר כתובת צבאית אחת וברורה לשעת חירום, ותורחבנה מערכות האיסוף והמצלמות לאורך הגבולות, לצד פיתוח מענה נגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. בתחום המודיעין הוחלט למקד את הזרועות השונות ביצירת תמונת מצב ברורה ובהשמעת התרעה בזמן אמת, תוך חיזוק השיתוף בין גופי המודיעין בים, באוויר וביבשה ועידוד חשיבה ביקורתית בכל הדרגים.

בצה"ל הבהירו כי הכנס שנערך הוא שלב ראשון בלבד בתהליך ארוך טווח. בחודשים הקרובים יתקיימו ימי למידה נוספים, ובשנת 2027 צפוי להתפרסם סיכום מקיף של כלל לקחי המלחמה, לצד תחקירי מבצע "שאגת הארי".