חריגה מהחוק: בהרב-מיארה נשארת בתפקיד בלי אישור

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חגגה בחודש שעבר יום הולדת 67, גיל פרישת החובה הקבוע בחוק. על פי חוק שירות המדינה, עובד שהגיע לגיל הזה חייב לצאת לקצבה בתום החודש שבו חל יום הולדתו. בהרב-מיארה, כך עולה ממידע שנחשף, לא הגישה את הבקשה המיוחדת הנדרשת כדי להמשיך בתפקידה מעבר לגיל הפרישה, ולמרות זאת היא ממשיכה לכהן כרגיל.

צילום: גלי בהרב-מיארה

החוק קובע הליך ברור למי שרוצה להישאר בתפקיד אחרי גיל 67: הגשת בקשה חריגה, שאותה בוחנים נציב שירות המדינה וועדת השירות ביחד. בהרב-מיארה, לפי הדיווחים, לא פנתה בבקשה כזו. בפועל, זה אומר שהיא ממשיכה לשמש כיועצת המשפטית לממשלה בלי שום הכשר רשמי להמשך כהונתה מעבר לגיל הפרישה החוקי.

מכאן עולה השאלה המרכזית: למה נציב שירות המדינה, דורון כהן, לא מממש את הסמכות שהחוק מקנה לו ולא מורה על סיום תפקידה של בהרב-מיארה? גורמים בקואליציה שניסו לברר את הנושא מול הנציבות קיבלו תשובות מעורפלות, ולדבריהם בנציבות נתלים בתקדים ישן: היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין, שגם הוא לא פרש כשהגיע לגיל הפרישה.

אלא שדווקא ההסתמכות הזו היא לב הביקורת. בקואליציה טוענים כי השימוש בתקדים הזה משקף בעצם חשש של הנציב להתעמת עם מערכת המשפט, ולא פרשנות משפטית אמיתית. "חושש להתעמת עם הדיפ-סטייט", כך מתארים זאת גורמים המעורים בנושא.

יש אמנם הוראה נפרדת, בתנאי המינוי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת כי כהונת היועץ "תפקע בהגיעו לגיל 70". אבל מדובר בתקנה ובהחלטת ממשלה בלבד, שלא יכולה לגבור על הוראה מפורשת בחוק הקובעת פרישת חובה בגיל 67. המשמעות המשפטית היא שגיל 70 הוא התקרה העליונה שעד אליה אפשר להאריך כהונה, לא פטור מהחובה לבקש הארכה כבר בגיל 67.

גם ההנחיות העדכניות ביותר של נציב שירות המדינה, שפורסמו ב-2024, לא משאירות הרבה מקום לפרשנות. בנוהל הארכת שירות מעבר לגיל פרישת חובה נקבע במפורש שהכללים חלים גם על עובדי סגל בכיר שמונו לתפקידים עם כהונה קצובה בזמן, אם הם הגיעו לגיל הפרישה במהלך הכהונה. כלומר, העובדה שתפקיד היועץ המשפטי הוא תפקיד עם כהונה קצובה, לא פוטרת את המחזיקה בו מהצורך לעבור את הליך הארכת השירות הרגיל.

לפנייה בנושא, בנציבות שירות המדינה השיבו רק לאחר שבוע, וגם אז בתשובה חלקית בלבד: נמסר כי "לא נתקבלה פנייה כזאת מטעם הקואליציה". על שאר הטענות, כולל השאלה המרכזית מדוע הנציב לא מורה על סיום הכהונה בהתאם לחוק, בנציבות בחרו שלא להתייחס כלל. מלשכת היועצת המשפטית לממשלה לא נמסרה כל תגובה לפניות בנושא.

המקרה חושף פער בין הוראת חוק מפורשת לבין התנהלות בפועל של הדרג המבצע. בעוד שהחוק קובע מנגנון ברור, נציבות שירות המדינה בוחרת שלא להפעיל אותו, ומשאירה את בהרב-מיארה בתפקיד ללא הכשר פורמלי. בקואליציה ממשיכים לדרוש הבהרות, ונראה שהנושא צפוי להמשיך ולהטריד את מקבלי ההחלטות בשבועות הקרובים, במיוחד נוכח ההנחיות הברורות שפרסמה הנציבות עצמה רק לפני כשנה.

נותר לראות אם הלחץ הציבורי והפוליטי יביא את נציב שירות המדינה לשנות את עמדתו, או שבהרב-מיארה תמשיך לכהן ללא אישור רשמי להמשך תפקידה.