היועצת המשפטית לכנסת לבג"ץ: לבחור מבקר מדינה מיד

הפרשה הסוערת סביב בחירת מבקר המדינה מקבלת תפנית חדשה. היועצת המשפטית לכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, הגישה היום (שני) לבית המשפט העליון תגובה חדה ובה קריאה ברורה: יש לקיים את פסק הדין של בג"ץ בעניין הבחירות למבקר המדינה, ולקבוע מועד להצבעה החוזרת "בהקדם האפשרי".

התגובה הוגשה במסגרת עתירה שמבקשת לחייב את יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, לכנס את מליאת הכנסת לצורך בחירת המבקר. מדובר בפרשה שמתגלגלת כבר חודשים ארוכים, ומציבה את הכנסת במבוכה ציבורית מתמשכת, שעה שמשרד מבקר המדינה פועל ללא מבקר מכהן מזה למעלה שלושה חודשים.

הכל התחיל ביולי האחרון, כאשר בג"ץ קבע כי נפל פגם מהותי בסבב ההצבעה השני לבחירת מבקר המדינה, שנערך ב-3 ביוני. הפגם, כך נקבע, נבע מפגיעה בחשאיות ההצבעה, לאחר שכמה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם מאחורי הפרגוד. בית המשפט ביטל את תוצאות ההצבעה, שבה נבחר עורך הדין מיכאל ראבילו, והורה על קיום הצבעה מחודשת בינו לבין השופט בדימוס יוסף אלרון.

בפסק הדין נקבע באופן נחרץ כי "חזקה על הכנסת שתשלים את תהליך ההצבעה בהקדם האפשרי". אלא שמאז חלפו שלושה חודשים תמימים, וההצבעה לא יצאה לפועל. כבר ב-8 ביולי פנתה אפיק אל אוחנה ודרשה ממנו לקבוע מועד להצבעה החוזרת בהקדם. עשרה ימים בלבד לאחר מכן יצאה הכנסת לפגרת בחירות, כאשר לפי החוק יושב ראש הכנסת מחויב לכנס את המליאה לבחירת המבקר גם בתקופת הפגרה, אלא שהדבר לא קרה.

עכשיו, בתגובתה החדשה לבג"ץ, חוזרת אפיק על עמדתה העקרונית, אך לצידה מציגה לראשונה בפירוט ארבעה שיקולים מרכזיים שנוצרו בעקבות הסמיכות הקרובה לבחירות לכנסת ה-26. השיקול הראשון נוגע לשינויים בהרכב הכנסת: מאז ההצבעה המקורית התפלגו סיעות שלמות, חברי כנסת עברו בין מפלגות, וחמישה חברי כנסת אף התפטרו והוחלפו בחברים שלא השתתפו בסבב הראשון כלל.

השיקול השני מטריד במיוחד: אפיק מזהירה מפני לחצים מפלגתיים. ההצבעה החשאית, היא מציינת, נועדה מלכתחילה לאפשר לחברי הכנסת להצביע לפי מצפונם ולא לפי הוראות הסיעה. אלא שבתקופת בחירות, קיים חשש ממשי שמשקל רב יותר יינתן דווקא לשיקולים סיעתיים וצרים.

לצד זאת מתריעה אפיק על קשיי כינוס מעשיים, שעה ששלושה שבועות לפני הבחירות עיקר תשומת הלב של חברי הכנסת נתונה לעבודת השטח ולא לעבודה פרלמנטרית. השיקול הרביעי נוגע להעדר הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה, שהרי פעילות הכנסת בתקופת פגרת בחירות נעשית ככלל בתיאום בין הצדדים. מעניין לציין כי אף סיעה, ואף סגן יושב ראש, לא פנו עד כה ליושב ראש הכנסת בבקשה לכנס את המליאה לצורך ההצבעה, וזאת כולל סיעות האופוזיציה שעתרו עצמן נגד בחירת ראבילו.

חרף כל השיקולים הללו, מדגישה אפיק כי אין בהם כדי לפטור את הכנסת מחובתה החוקית לקיים את פסק הדין. היא אף מבהירה כי לקביעת מועד לסבב השני אין כלל צורך בהתייעצות עם סגני יושב ראש הכנסת או בהודעה מוקדמת של שלושה שבועות, כפי שנדרש היה לפני הסבב הראשון, ודי בהודעה מוקדמת סבירה בלבד. עם זאת, היא מודה כי אם ההצבעה תידחה לכנסת הבאה, ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש האם לקיים רק את הסבב השני או את כל הליך הבחירה מתחילתו.

בתוך כך נחשפת גם מחלוקת נוספת, הפעם בין הכנסת למשרד מבקר המדינה עצמו. היועץ המשפטי של המשרד, עורך הדין יואל הדר, פנה לאפיק עוד ביולי ודרש כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה תמנה ממלא מקום למבקר, בטענה כי המשרד שרוי במה שהוא מכנה "ואקום חוקתי" המשבית שורה של סמכויות ליבה, ובהן חתימה על דוחות ופתיחת ביקורות חדשות, וזאת דווקא בעיצומה של תקופת בחירות שבה נדרש פיקוח הדוק על מימון מפלגות. אפיק דחתה את הבקשה, בטענה כי החוק מתיר מינוי ממלא מקום רק כאשר "נבצר" ממבקר מכהן למלא את תפקידו, ולא כאשר אין מבקר כלל.

יצוין כי התגובה שהוגשה היום מוגשת בשם הכנסת בלבד. אוחנה, שהוא המשיב הראשון בעתירה, צפוי להגיש תגובה נפרדת משלו, כאשר כבר ידוע כי עמדתו שונה מזו של אפיק, שעה שהוא ביקש בעבר שלא לקיים הצבעה נוספת בשלב זה. כעת מונחת ההכרעה בפני בית המשפט העליון, שיצטרך לקבוע האם לכפות על הכנסת מועד מיידי להצבעה, חרף ההתנגדות מצד יושב ראש הכנסת.