בית המשפט המחוזי בלוד הכריע: העיתונאית הדס שטייף ותחנת גלי צה"ל יפצו את ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בסכום של כ-600 אלף שקל. הפסיקה ניתנה היום (ב') על ידי השופט אורן שוורץ, שבע וחצי שנים לאחר שהפרשה פרצה לתודעה הציבורית וטלטלה את מערכת המשפט והתקשורת בישראל.
הפרשה החלה בסוף 2018, כאשר נוה הותיר את הטלפון הנייד שלו בביתו לאחר שנפרד מרעייתו דאז, חני נוה. היא העבירה את המכשיר לשטייף, שהייתה אז כתבת הפלילים של גלי צה"ל. שטייף מצדה העבירה את הטלפון ליולי רוזנברג, שהצליח לפרוץ לתוכו ולחשוף את ההתכתבויות שהיו שמורות בו בסיסמה. מתוך ההתכתבויות עלה כי נוה ביקש וקיבל שוחד מיני ממועמדות לשיפוט, בתמורה לקידום מועמדותן באמצעות נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. כך נולדה פרשת "מין תמורת מינוי", שחשפה חקירה פלילית נגד נוה ונגד שופטת השלום אתי כרייף.
התיק הפלילי נגד נוה נסגר בסופו של דבר, לאחר שפרקליט המדינה עמית איסמן קבע כי נטילת המכשיר בידי חני נוה פוסלת את כל הראיות שהופקו ממנו. מאותה סיבה נסגר גם התיק נגד כרייף, שפרשה מכס השיפוט. אלא שסגירת התיק הפלילי לא סיימה את הפרשה. נוה הגיש תביעה אזרחית בסך שבעה מיליון שקל נגד שטייף, גלי צה"ל וגורמי תקשורת נוספים, בטענה כי הטלפון שלו נלקח ונפרץ שלא כדין וכי נעשה שימוש במידע הפרטי שנשלף ממנו.
בפסק הדין קבע השופט שוורץ באופן חד משמעי כי שטייף היא זו שעמדה מאחורי הפריצה. "שטייף הייתה הגורם המחולל והמתווך אשר יזם וקידם את הפריצה למכשירים המוגנים בסיסמה", נכתב בפסק הדין. "מעשיה של שטייף הם בעלי נופך פלילי מעצם תפקידה המרכזי". השופט הוסיף כי "מדובר במסכת חריגה של פגיעה בפרטיות המצויה בליבת הזכות של נוה לצנעת חייו האישיים והציבוריים".
שוורץ התייחס גם לנזק שנגרם לנוה כתוצאה מהחדירה למידע האישי שלו: "העיון המשותף והפיכת ענייניו הכמוסים של נוה לנושא לדיון פנימי פגעו קשות באוטונומיה שלו", כתב השופט. "התרשמתי כי נוה ניזוק באופן מהותי ובלתי הפיך מהפגיעה החמורה בפרטיותו". בית המשפט הדגיש כי עיקר הפגיעה נבעה מהפריצה עצמה ומהפקת החומרים, ולא מהמשדר המיוחד שהוקדש לפרשה בגלי צה"ל, שהיה לטענת השופט בעל אופי חדשותי לגיטימי.
בית המשפט דחה את טענות ההגנה שהעלתה שטייף, ובהן תום לב, עניין ציבורי וחיסיון מקור עיתונאי. "עיתונאי אינו יכול להיות שותף אקטיבי לעבירה על החוק שמשמעותה פגיעה בפרטיות", קבע השופט שוורץ, והבהיר כי עיתונאי לא יכול להיות מעורב בעבירה פלילית ובמקביל ליהנות מהגנות החוק להגנת הפרטיות. עוד נקבע כי חני נוה לא הייתה רשאית להעביר את המכשיר לצד שלישי, וכי הסכם הגירושין בין הצדדים אינו פוטר את הנתבעים מאחריות.
גלי צה"ל חויבה באחריות שילוחית למעשיה של שטייף, מאחר שפעלה במסגרת תפקידה ככתבת פלילים בתחנה, גם אם לטענת השופט מדובר בביצוע לא ראוי של התפקיד. לפי שוורץ, הטלת אחריות שילוחית על גוף תקשורת בגין מעשי עיתונאי חוקר תסייע בשמירה על עיתונאות תחקירים חזקה וחופשית. בסופו של דבר, שטייף וגלי צה"ל חויבו ביחד ולחוד בתשלום פיצוי של 450 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה. שטייף חויבה בנפרד בפיצוי נוסף של 25 אלף שקל בגין לשון הרע, על פוסט שפרסמה בפייסבוק בו כינתה את נוה "תולעת האשפה". בסך הכול מגיע הפיצוי לכ-600 אלף שקל.
לעומת זאת, התביעה נגד שאר אנשי התקשורת שהיו שותפים למשדר המיוחד בגלי צה"ל, בהם רזי ברקאי, נורית קנטי, אילאיל שחר ושמעון אלקבץ (שההליכים נגדו הופסקו קודם לכן בהסכמת נוה), נדחתה במלואה. בית המשפט קבע כי להם עומדת הגנה, שכן פעלו בתום לב ובמסגרת עבודתם העיתונאית, וכי המידע שפרסמו היה אמיתי ובעל חשיבות ציבורית.
את נוה בהליך האזרחי ייצגו עורכי הדין בעז בן צור, גיא רוה והדר גולדשטיין. הפסיקה צפויה להיות משמעותית לגבולות עבודתם של עיתונאים חוקרים בישראל, לשאלת העברת מכשירים ניידים בין בני זוג וצדדים שלישיים, ולהגנה על מידע אישי השמור במכשירים נייחים. עדיין לא ידוע אם שטייף או גלי צה"ל יגישו ערעור על הפסיקה.
הפסיקה שמה קץ, לפחות בשלב זה, לאחת הפרשות המשפטיות והתקשורתיות הממושכות שהעסיקו את ישראל בשנים האחרונות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה