השכר הממוצע במשק עלה בחודש יולי 2026 ל-14,534 שקלים ברוטו למשרת שכיר, עלייה של 3.4% לעומת יולי 2025, אז עמד השכר הממוצע על 14,062 שקלים. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בניכוי עליית מדד המחירים לצרכן, מדובר בעלייה ריאלית של 1.8% בלבד, כשהשכר הריאלי עמד על 11,536 שקלים.
מספר משרות השכיר במשק המשיך גם הוא לטפס, ועמד ביולי על 4.251 מיליון משרות, עלייה של 0.4% לעומת יוני ושל 0.8% לעומת יולי אשתקד. נתוני המגמה מראים התאוששות בשוק התעסוקה: בחודשים מאי-יולי נרשמה עלייה שנתית של 1% במספר משרות השכיר, לאחר ירידה של 1.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל.
מאחורי הממוצע הכללי מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה. 67.27% מהעובדים במשק מועסקים בענפים שבהם השכר נמוך מהשכר הממוצע הכללי. בענף החינוך, שמעסיק 652.3 אלף עובדים, השכר הממוצע עמד על 11,446 שקלים בלבד. בשירותי בריאות, רווחה וסעד, ענף של 635.8 אלף עובדים, השכר הממוצע היה 10,515 שקלים. בתחתית הסולם נמצא ענף שירותי האירוח והאוכל, עם שכר ממוצע של 6,695 שקלים בלבד ל-265.3 אלף עובדים.
מנגד, ענף המידע והתקשורת הוביל את כלל ענפי המשק עם שכר ממוצע של 33,689 שקלים ל-256 אלף עובדים. אחריו ענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים עם שכר ממוצע של 19,815 שקלים, והענף הפיננסי ושירותי הביטוח עם 23,706 שקלים בממוצע. הפער בין קצה אחד של שוק העבודה לקצהו השני רק הולך ומתרחב.
הנתון הבולט ביותר בפרסום נוגע דווקא לענף ההייטק, שבו נרשמה תפנית חדה. השכר הממוצע בענף ירד ביולי ב-6.2%, מ-36,584 שקלים ביוני ל-34,301 שקלים בלבד. כתוצאה מכך, העלייה השנתית בשכר ההייטק התכווצה לכ-2.3% בלבד לעומת יולי 2025, אחרי שבחודשים הקודמים נרשמו עליות שנתיות דו-ספרתיות: 13.7% במאי ו-11.7% ביוני. גם אחרי הירידה, השכר בהייטק עדיין גבוה כמעט פי 2.4 מהשכר הממוצע במשק.
בתוך ענף ההייטק עצמו קיימים פערים משמעותיים. השכר הגבוה ביותר נרשם בתחום המחקר המדעי והפיתוח, עם 37,578 שקלים בממוצע ל-46.4 אלף עובדים. בתכנות וייעוץ בתחום המחשבים, הענף שמרכז את רוב כוח האדם בהייטק עם יותר מ-218 אלף עובדים, כ-55% מכלל השכירים בענף, השכר הממוצע עמד על 36,052 שקלים. בתחתית ההייטק נמצאים שירותי התקשורת, עם שכר ממוצע של 22,432 שקלים בלבד.
לצד הירידה בשכר, נרשמה גם ירידה במספר המשרות בענף. ביולי עמד מספר משרות השכיר בהייטק על 397.3 אלף, ירידה של 0.2% לעומת יוני ושל 0.3% לעומת יולי אשתקד. משרות ההייטק היוו 9.3% מכלל משרות השכיר במשק, לעומת 9.4% בחודשים הקודמים. מדובר במגמה שנמשכת כבר תקופה: לאחר שנים שבהן ההייטק גדל בקצב של כ-6% בשנה, מספר המועסקים בענף כמעט ולא גדל יותר, בעוד התוצר והיצוא ממשיכים לטפס. תוצר ההייטק הגיע בשנה שעברה לכ-352 מיליארד שקלים, עלייה ריאלית של 8.2%, והתוצר לעובד טיפס לכ-827 אלף שקלים בשנה.
הפער בין הביצועים הכלכליים של הענף לבין קצב גיוס העובדים מצביע על שינוי מבני. מספר עובדי המחקר והפיתוח ירד בכ-3,500 בתוך שנה, וחלקם מכלל עובדי ההייטק ירד מכ-51% לכ-49%, בעוד חלקם של עובדי המוצר גדל. כלי בינה מלאכותית מאפשרים כיום למהנדסים לבצע משימות שבעבר דרשו יותר שעות עבודה, ולעיתים גם יותר עובדים, מה שמקשה במיוחד על עובדים בתחילת דרכם המקצועית. במקביל, שיעור העובדים בחברות הייטק ישראליות פרטיות שמועסקים בפועל בישראל ירד מכ-69% ב-2019 לכ-62% השנה, כשחלק גדול מההתרחבות עובר לארצות הברית ולמוקדי פעילות נוספים.
נתוני אומדן ראשוניים לחודש אוגוסט שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על המשך עלייה בשכר הממוצע, אם כי במתינות רבה יותר. השכר הממוצע במחירים שוטפים, בהכללת עובדים זרים, עמד על 14,121 שקלים, עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2025. בקרב עובדים ישראלים בלבד עמד השכר על 14,448 שקלים, עלייה של 4.2%. מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים ירד באוגוסט ב-2.2% לעומת יולי, ל-4.158 מיליון משרות, ירידה עונתית אופיינית שנרשמה גם בשנה שעברה, אך בהשוואה שנתית מדובר עדיין בעלייה של 0.9%. השאלה המרכזית שעומדת כעת על הפרק היא האם ירידת השכר בהייטק תתהפך כבר בחודש הבא, כפי שקרה לא פעם בעבר בשל השפעת בונוסים ומענקים חד-פעמיים, או שמדובר בסימן ראשון למיתון מתמשך יותר בשוק העבודה של הענף המוביל את המשק.
הנתונים מציירים תמונה של משק צומח בממוצע, אך עם פערים מעמיקים בין ענפים ובין עובדים ותיקים לעובדים חדשים, במיוחד בהייטק שבו הצמיחה הכלכלית כבר אינה מתורגמת אוטומטית לגידול במספר המשרות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה