שורד השבי אבינתן אור חשף בראיון נרחב לעיתונאית אילנה דיין בתוכנית "עובדה" את הדילמה הערכית שליוותה אותו לאורך תקופת שהותו בשבי חמאס ברצועת עזה. אור, שנחטף ממסיבת הנובה לפני כשנתיים, סיפר כי התנגד לעסקת חטופים בכל מחיר, גם כשידע שהיא עשויה להביא לשחרורו שלו.
"לי היה ברור שאם אנחנו עושים עסקה עכשיו, אני אצא מפה. אבל עוד יומיים, שלושה, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, עשר שנים, מישהו אחר יישב פה במקומי", אמר אור בריאיון. לדבריו, המחלוקת סביב סוגיית העסקה הייתה "דיני נפשות" של ממש: האם מצילים חיים עכשיו, או שומרים על חיי אנשים נוספים בעתיד.
אור סיפר כי במהלך השבי ראה בטלוויזיה הפגנות למען שחרור החטופים, וידע בוודאות שהוריו אינם משתתפים בהן. כשחזר מהשבי ונפגש איתם לראשונה, הם אמרו לו: "אנחנו מקווים שאתה לא כועס עלינו". תשובתו הייתה חדה: "אני לא כועס עליכם, אני גאה בכם". אימו, דיצה, אף חתמה בזמן השבי על מכתב שקרא שלא להפלות בין דם לדם ולא לתעדף חיי חטופים נבחרים על פני אחרים.
לראשונה מאז שוחרר, פרט אור על מבצע הבריחה המורכב שתכנן וביצע בעודו מוחזק לבדו במנהרה במשך חודשים ארוכים. הוא ניצל את כל הכישורים שצבר בחייו, מילדותו בהתנחלות שילה, דרך שירותו כלוחם בסיירת רימון ועד לימודי ההנדסה שלו באוניברסיטת בן-גוריון ועבודתו כמהנדס בחברת אנבידיה. בעזרת חוט מתכת, מכוש גנוב וכבל חשמלי שמצא במקרה, הוא חפר במשך חצי שנה את דרכו החוצה מהתא הצר שבו הוחזק.
בדרך לחופש, אור גם אסף בערמומיות מידע קריטי על מיקומו ברצועת עזה. הוא תיאר כיצד גרם לאחד משוביו, המכונה אבו אטן, לצייר עבורו מפה של האזור ולחשוף פרטים על מקומות שבהם בוצעו חטיפות ואירועים ביטחוניים נוספים. כשהחוטף שאל אותו למה הוא זקוק למידע, השיב אור שזה לצורך בריחה אפשרית, אך הטעה אותו לגבי הכיוון שבו הוא מתכנן לנוע.
לקראת ניסיון הבריחה בפועל הכין אור תיק עם בגדים ושק עליו תכנן לכתוב "חטוף", וכתב גם מכתבי פרידה להוריו וצוואה, למקרה שלא ישרוד. הבריחה כמעט הצליחה, אך לאחר שראה לראשונה שמיים וילדה הולכת ברחוב, הוא התבלבל ואיחר לחזור לתא. הוא נתפס ועבר עינויים קשים, ונותר בשבי עוד שנה שלמה בתנאים איומים: רעב, מוכה ואזוק בתא של שניים וחצי מטרים.
אור שיתף גם בשיחות עומק שניהל עם שוביו על עתיד הסכסוך במזרח התיכון. לאחד מהם אמר: "אם אתם הייתם נולדים במדינת ישראל, יש סיכוי טוב שהייתם משרתים בצה"ל. ואם אני הייתי נולד ברצועת עזה, יש סיכוי שהייתי בחמאס", תוך שהבהיר כי כוונתו לפני ששמע על זוועות ה-7 באוקטובר. כשחוטף בשם אבו חסן בישר לו שהמלחמה נגמרת עבורו והציע לו לעזוב לאירופה כי "אנחנו נעשה שוב 7 באוקטובר", השיב לו אור שלא יעזוב, כי "זה הבית שלי".
ביום ה-70 לשבי פנה אור במונולוג אישי לקב"ה, ואמר לו כי אף שלא דיבר איתו שבע שנים, הקפיד לקיים את מצוות כיבוד הורים, ועתה מגיע תורו של האל לקיים את ההבטחה לאריכות ימים. אור ציין כי למרות התנאים הקשים, הוא נשאר עם אמונה בסיסית בטוב שבבני אדם, אך הבהיר כי חמאס כארגון וכל מי שלקח חלק בו נותרים מחבלים בעיניו.
בראיון התייחס אור גם לפרידתו מנועה ארגמני, בת זוגו שעמה נחטף יחד ממסיבת הנובה ושחולצה במבצע צבאי נפרד. "בסוף שנינו עברנו הרבה בשנתיים האלה, כל אחד השתנה בדרכו שלו, ודברים שאולי היו מתאימים פעם, היום הם כבר לא מתאימים", אמר אור. "זה נגמר, וזה בסדר שזה נגמר. ואנחנו ממשיכים הלאה, כל אחד בדרך שלו".
הריאיון המלא עם אבינתן אור שודר הערב בתוכנית "עובדה" בהגשת אילנה דיין, וצפוי לעורר הדים נרחבים סביב הדיון הציבורי על עסקאות שחרור החטופים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה