סא"ל אריה עמידרור: "אני היחיד בצה"ל שמשלם מחיר"

כתב ההגנה שהגיש סא"ל אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, נחשף לראשונה הערב. במסמך שהוגש במסגרת עתירה לבית המשפט, טוען עמידרור כי הוא "המפקד היחיד בצה"ל אשר משלם מחיר של ממש, בדמות אובדן זכויות, בגין מחדלי הצבא והמדינה".

הכתב הצבאי של גלי צה"ל פרסם חלקים מכתב ההגנה, והדגיש את המשפט שגרם לו "לשפשף את העיניים". "כן, גם אני שפשפתי את העיניים כשקראתי את השורה הזו, אבל הנה היא כאן, שחור על גבי לבן", כתב.

ב-1 באוקטובר החליט בג"ץ להתיר לפרסם את שמו של עמידרור, לאחר שהיה אסור בפרסום במשך קרוב לשלוש שנים. עמידרור, בנו של האלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל ובכיר באגף המודיעין, שירת במסלול קציני איסוף ומודיעין עד שהגיע לתפקיד קמ"ן אוגדת עזה, תפקיד שבו נשא בתקופה שקדמה לטבח וביום עצמו.

במסגרת תפקידו, עמידרור ריכז את הערכות המצב מול רצועת עזה, ולפי הפרסומים דחה בתוקף את תרחישי הקיצון, ובהם תוכנית הפשיטה המפורטת של חמאס הידועה בשם "חומת יריחו". מסמך זה, שהגיע לידי צה"ל חודשים קודם לכן וכלל תוכנית חדירה והשמדה מדויקת של מוצבי אוגדת עזה, זכה לדבריו לזלזול מסוים מצד המערכת. בסוף 2025 קבע הרמטכ"ל כי הוא נושא באחריות פיקודית ומקצועית חמורה ויש לסיים את שירותו.

מסמכי העתירה שנחשפו כוללים את פרוטוקול הדיון מ-22 ביוני, העתירה המנהלית, נספחיה, בקשות דחופות לצווי ביניים ואיסור פרסום, ותגובת המדינה. עמידרור טוען בהם כי "מצופה היה מראשי הצבא לתת לעותר יחס הולם", אך "הסתבר כי הם המשיכו בקיפוח זכויות העותר". הוא מתאר את ההחלטה להתיר את התחייבותו משירות כ"שרירותית, מפלה ובררנית".

תלונה מרכזית בעתירה עוסקת באובדן זכויות סוציאליות ופנסיוניות. לדברי מייצגי עמידרור, קצינים אחרים "נהנים ממלוא הזכויות והדחתם היא לשירות מילואים", בעוד "הקצינים העוסקים בתפקידים מקבילים לזה של העותר קודמו או המשיכו בתפקידם".

חלק נכבד מהעתירה נוגע להתכתבויות עם הנגדת ו', שהשבוע קיבלה מהרמטכ"ל תעודת הערכה שבה כונתה "דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות". עמידרור טוען כי הוא זה שהנחה אותה לבצע את תרגיל האימונים שבדק את יכולות חמאס. "כדי לשנות מצב זה הנחה העותר לגוף מסוים ביחידה 8200 'להפיק' תרגילי אימונים של חמאס", נכתב בעתירה. לטענתו, תכתובת המייל שנמצאת בחוות הדעת נערכה בשלב מוקדם, לפני שהוצגו בפניו הממצאים המלאים.

עורך דינו של עמידרור טען בדיון כי לא ניתנה לעותר ולנציגיו גישה לתחקירים שעליהם מתבססת חוות הדעת של סגן הרמטכ"ל, תמיר ידעי. "אנחנו יודעים בוודאות שיש חומרים נוספים שעליהם נשען והם לא הוצגו בפנינו", אמר, והוסיף: "כל התחקירים שכרגע אנחנו רצים אחריהם, תחושתנו היא שיש איזה מין סיכול ממוקד, ונראה שאף אחד לא מעוניין להעביר אותם לידינו".

הפרקליטות דחתה את הטענות וציינה כי מדובר בהליך מנהלי ולא פלילי, ולכן אין זכות לעיין בכלל התחקירים. בתגובתה פירטה כי בחוות דעתו קבע סגן הרמטכ"ל כי "נפלו שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגות הקצין" בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, לרבות "שגיאה ערכית-מקצועית משמעותית בהערכת מסמך בנוגע לשגרת אימוני הנוחבה, ובהתכתבות שכותרתה 'מוות בקיבוץ בכל מחיר'".

לפי חוות הדעת, "התנהגות הקצין חורגת באופן משמעותי מהציפייה מהעוסקים בעבודת המודיעין להטלת ספק ולאתגור מתמיד של תפיסותיהם". עוד נקבע כי הוא נושא באחריות פיקודית להיעדר ההתרעה של מודיעין אוגדת עזה למתקפת הטרור. בית המשפט דחה את העתירה ואפשר את כינוס הוועדה המייעצת שהחליטה בסופו של דבר על הדחתו.

בהליך עלה גם כי המדינה עצמה התנגדה בתחילה לפרסום זהותו של עמידרור, ורק לאחר בקשת עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד, שייצגו כלי תקשורת, ולאחר בחינת הצנזור הראשי, שינתה את עמדתה והתירה את הפרסום.

הליך הדחתו של עמידרור משירות הקבע החל ב-21 בנובמבר 2025 עם הודעת הרמטכ"ל, ותחילת הליך שחרורו מצה"ל נקבעה ל-14 בפברואר 2026. בשלב זה אין ידוע על צעדים משפטיים נוספים מצד עמידרור, אך נראה שהפרסום הנרחב של כתב ההגנה עשוי להוביל לדיון ציבורי נוסף סביב אופן הטיפול בקצינים שנקשרו למחדלי 7 באוקטובר.