שלוש שנים בדיוק אחרי טבח 7 באוקטובר, מדינת ישראל עצרה הערב לרגע של זיכרון. בבסיסי צה"ל, באולמות ספורט וביערות הנגב המערבי התכנסו משפחות שכולות, מפקדים ולוחמים כדי להנציח את מי שנרצחו ונפלו באותו שבת שחורה.
בהיכל קבוצת שלמה בתל אביב קיימה הפועל תל אביב את טקס "יחד לעולם". הקפטן בר טימור עלה לנאום ואמר למשפחות השכולות: "אנחנו זוכרים, אנחנו לא שוכחים, ואנחנו נמשיך לשאת את הזיכרון איתנו". השחקן תומר גינת סיפר על המשחק הראשון של הקבוצה אחרי הטבח, בוונציה: "הכול הרגיש לא קשור. ישבנו בחדר הלבשה וידענו שאנחנו עולים בשבילכם, בשביל האנשים של הפועל".
בעל הקבוצה עופר ינאי תיאר את התקופה שלאחר הטבח כ"שבת שחורה, אירוע קשה, מר ומכאיב". השותף שלו, גילי רענן, סיפר כיצד הסיע את בנו לבסיס בדרום באותו בוקר: "אמרתי לעצמי דבר אחד: כשכל הדבר הזה ייגמר, ננסה לעשות דברים אחרת". בטקס השתתפו גם בני משפחות שכולות, ביניהם שרון קוץ, אחותו של אביב קוץ שמשפחתו כולה נרצחה בטבח, ושי חרמש, אביו של עומר חרמש שנרצח בכפר עזה.
במקביל, בבסיס זיקים בדרום, ערך הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר מעמד זיכרון קרבי בהשתתפות פורום המטה הכללי ומשפחות הנופלים בקרב. "התכנסנו היום בבסיס זיקים, אחד ממוקדי הלחימה שבהם עמדו מפקדינו וחיילינו בקו הראשון מול מתקפת האויב", אמר זמיר. הרמטכ"ל לא נמנע מהודאה בכישלון: "צה"ל כשל במשימתו העליונה להגן על אזרחי מדינת ישראל".
התחקיר שהוצג בבסיס העלה כי זיקים לא נכבש במתקפת הפתע, הודות ללחימתם העיקשת של סגל המפקדים ולוחמי פלוגת תבור. בקרבות ההגנה על הבסיס נפלו שבעה חיילים ומפקדים: רס"ן אדיר מאיר עבודי, סרן אור מוזס, סגן אדר בן סימון, סגן ינאי קמינקא, סמ"ר עדן אלון לוי, סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ורב"ט נריה אהרון נגארי. הכוחות חיסלו את שני המחבלים שחדרו לבסיס ולפחות תשעה מחבלים נוספים שניסו לתקוף במשך חמישה ימים לאחר מכן.
גם מפקדי החטיבות הלוחמות פנו ללוחמיהם. מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה אריק מויאל, חזר לרגעים הראשונים של המתקפה וציין את המחיר האישי שלו: אחיו שאול נפל לפני כשנתיים בלבנון יחד עם חמישה לוחמי מילואים מהחטיבה. "אחינו, גיבורי התהילה, השאירו לנו מסילות בוהקות שמובילות למטרה אחת ברורה: ניצחון על אויבינו", אמר מויאל ללוחמיו. "יידעו אויבינו שאין תוצאה אחרת שתספק אותנו".
מפקד חטיבת גולני, אלוף משנה איוב כיוף, פרסם אגרת ללוחמיו ובה הגדיר את 7 באוקטובר כ"יום של כישלון וכאב עצום, אך גם יום שבו לוחמים ומפקדים קמו מתוך הפתעה, רצו אל האש והגנו בגופם על אזרחים". כיוף הדגיש כי החטיבה משלמת מחיר כבד מאז פרוץ המלחמה אך ממשיכה להילחם: "נמשיך להשתפר ונמשיך להילחם עד הניצחון".
ביער חרבות ברזל שבנגב המערבי, שהוקם על ידי קרן קימת לישראל לזכר הנרצחים והנופלים, התקיימה ב-4 באוקטובר עצרת זיכרון במעמד נציגי הקק"ל, התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, משפחות שכולות ושורדי שבי. יו"ר הקק"ל, אייל אוסטרינסקי, אמר כי מאז הטבח, כבר 1,093 ימים, עובדי הארגון "קמים בכל בוקר ופועלים לצד קהילות העוטף במעשים ולא בדיבורים". אורי אפשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב שאיבד בטבח את בנו, אמו, גיסו ואחיינו, אמר: "אנחנו דורשים לדעת את האמת. דורשים ועדת חקירה ממלכתית".
הטקסים וההנצחות צפויים להמשיך גם בימים הקרובים, כשחלק מהארגונים, בהם הקק"ל והמועצות האזוריות בדרום, הכריזו על כוונה לקיים את ימי הזיכרון באופן קבוע מדי שנה.
**סיכום**: שלוש שנים אחרי הטבח, צה"ל, קבוצות ספורט וארגונים אזרחיים קיימו ברחבי הארץ טקסי זיכרון למען הנרצחים והנופלים, לצד הודאה פומבית של הרמטכ"ל בכישלון ה-7 באוקטובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה