יצוא הנפט מהמזרח התיכון חצה את רמת טרום המלחמה

המצור שאיראן ניסתה להטיל נשבר. נתוני מעקב ימי שפורסמו בתחילת השבוע מראים כי יצוא הנפט הגולמי מהמזרח התיכון לא רק התאושש, אלא עקף את הרמות שנרשמו לפני פרוץ המלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. זאת, חרף סדרה ארוכה של תקיפות איראניות נגד מכליות ענק שממשיכות להתרחש במצר הורמוז כמעט מדי יום.

לפי נתונים ראשוניים של חברת המעקב הימי קפלר, בתאריכים 24 בספטמבר ובין ה-27 ל-29 בחודש, הגיע יצוא הנפט מהאזור לשיא מרשים של בין 19.5 ל-22.5 מיליון חביות ביום. לשם השוואה, בין מרץ 2025 לפברואר 2026, לפני תחילת המלחמה, עמד הממוצע היומי על כ-18 מיליון חביות בלבד. גם ממוצע שבעת הימים שהסתיימו ב-1 באוקטובר הצביע על עלייה, עם 18.5 מיליון חביות ביום.

מזכיר המלחמה האמריקאי, פיט הגסת', התייחס לנתונים המרשימים כבר לפני פרסומם הרשמי. "איראן רוצה לשחק משחקים עם דברים כמו מצר הורמוז. הם לא שולטים בו, אנחנו שולטים בו", אמר הגסת' בשבוע שעבר. לדבריו, המצור האמריקאי על איראן נותר הדוק, "אנחנו פועלים כמעט ברמות שלפני המלחמה בכל לילה", הוסיף, כשהוא מדגיש כי ארצות הברית יכולה להמשיך בכך ככל שיידרש.

בסיכום רחב יותר, הכולל גם מוצרי נפט נוספים, כימיקלים ונוזלים שאינם גז, הגיע היקף המשלוחים הממוצע ל-22.4 מיליון חביות ביום בשבעת הימים שהסתיימו ב-30 בספטמבר. גם מספר מטעני הגז הטבעי הנוזלי שיצאו דרך הורמוז עלה לרמתו החודשית הגבוהה ביותר מאז פברואר.

מאחורי הזינוק עומד מבצע מורכב ויקר במיוחד. מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות נאלצו להקים מערך לוגיסטי של "שאטלים": מכליות מעמיסות נפט בתוך המפרץ הפרסי, יוצאות דרך המצר עם מערכות ניווט כבויות כדי להימנע מאיתור, ולאחר מכן מעבירות את המטען ספינה לספינה למכליות שממתינות מחוץ למים המסוכנים. לפי הערכות, עלות סבב הלוך ושוב כזה נעה בין 30 ל-40 מיליון דולר, כ-15 עד 20 דולר נוספים לכל חבית, עוד לפני חישוב עלויות הביטוח התפוחות.

התמריץ הכלכלי עצום: בחודשיים האחרונים שילשו יצואני הנפט את המחיר שהם מוכנים לשלם על מעבר בהורמוז, לרמה של מעל 1.2 מיליון דולר ליום שיט, לעומת עשרות אלפי דולרים בודדים לפני המלחמה. "האסטרטגיה הזו נקראת 'העברה ספינה לספינה'. האוניות מעמיסות בתוך המפרץ, יוצאות מהורמוז עם מערכות ניווט מכובות, ואז מתחברות למכליות שנמצאות במפרץ עומאן מחוץ למצר", הסביר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר בארגוני מודיעין ומנהל הפורום לשיתוף פעולה אזורי באוניברסיטת תל אביב.

המחיר הגבוה לא מעלים את הסיכון. לפי חברת מודיעין הספנות מריסקס, רק בשבוע האחרון דווחו לפחות שבע תקריות באזור המצר. ב-1 באוקטובר נפגעה המכלית הענקית "קאזימה 3" מקליע בלתי מזוהה ועלתה באש, כל אנשי הצוות פונו בשלום. הסוכנות הבריטית לביטחון הסחר הימי דיווחה על לפחות תקיפה אחת ביום במצר הורמוז או במפרץ עדן מאז ה-2 באוקטובר. לאורך המלחמה כבר מצאו את מותם עשרות מלחים במצר, וחברות הספנות נאלצות להציע בונוסים גבוהים כדי לשכנע עובדים ממדינות עולם שלישי לקחת את הסיכון.

מחיר חבית ברנט נותר על כ-100 עד 102 דולר, עלייה של כ-38% לעומת ערב המלחמה, והוא ממשיך לשקף את החשש מהסלמה מחודשת. אמין נאסר, מנכ"ל ענקית הנפט הסעודית ארמקו, הזהיר בכנס בלונדון כי מלאי הנפט העולמי "דל באופן מפחיד". לדבריו, המלחמה גרעה כמעט 3 מיליארד חביות מהאספקה העולמית, כאשר יותר ממיליארד חביות מתוכן נמשכו כבר מהמלאים הקיימים. "עד שהורמוז ייפתח במלואו והביטחון יחזור, המציאות היא שהלחץ על שני קצוות החבית יגבר", אמר נאסר, והוסיף כי גם אז, מילוי המלאים מחדש עשוי להימשך עד שנתיים.

בינתיים, מתברר כי איראן עצמה עשויה לשנות כיוון. על פי דיווחים, בכירים במשמרות המהפכה מודים בשיחות סגורות כי מצר הורמוז כבר אינו מספק להם את מנוף הלחץ שקיוותה טהרן להשיג, ולכן הם מסיטים את המוקד דרומה, למצר באב אל-מנדב הסמוך לחופי תימן, שם מרחיבים האיראנים את הסיוע לחות'ים כדי לשמור על השליטה בנתיב השיט הנוסף. במקביל, יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, חזר והבהיר כי מצר הורמוז לא ייפתח מחדש עד שיתקיימו שבעה תנאים שהציבה איראן, במסגרת הסכם ביניים עם ארצות הברית מחודש יוני.

השאלה המרכזית כעת היא עד כמה ההתאוששות ביציאה תחזיק מעמד. אנליסטים שעקבו אחר האירועים ציינו כי דפוס התקיפות האחרון עלול להעיד על ירי שאינו מכוון דווקא לספינה ספציפית, אלא על שיגור טילים לעבר אזור מוגדר שבו מערכות הנשק מתביית על כל חתימת מכ"ם שנקלטת. מצב כזה הופך כל מעבר בהורמוז להימור מתמשך, גם כשהנתונים הכלכליים מצביעים על הצלחה אמריקאית בשמירה על זרימת הנפט העולמית.