חודש ספטמבר 2026 נכנס להיסטוריה הכלכלית של ישראל. ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש זה הגיעו ל-53.2 מיליארד שקל, עלייה חדה של 6.2% לעומת ספטמבר אשתקד, אז עמד הסכום על 50.1 מיליארד שקל. מדובר בשיא היסטורי שנשען בעיקר על עובדה פשוטה: כל חגי תשרי חלו השנה במלואם בתוך החודש, כולל שבוע שלם של חול המועד.
לפי נתוני חברת ש.ב.א., המפתחת ומנהלת את מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ובכספומטים בישראל, ההוצאה היומית הממוצעת בספטמבר הגיעה ל-1.775 מיליארד שקל. זוהי עלייה של 1.7% לעומת השיא הקודם שנרשם רק חודש לפני כן, באוגוסט 2026. על פי הנתונים, זהו החודש הרביעי ברציפות שבו רף ההוצאות היומי חוצה את 1.7 מיליארד שקל, כאשר העסקאות המקוונות ממשיכות להיות מנוע הצמיחה המרכזי.
ההבדל בין השנים מוסבר בפערי לוח השנה העברי. בשנה שעברה התפזרו חגי תשרי בין ספטמבר לאוקטובר, מה שפיזר את ההוצאות על פני שני חודשים. השנה, לעומת זאת, כל תקופת החגים נדחסה לתוך ספטמבר בלבד, ובמרכזה שבוע חול המועד שמאופיין מסורתית בצריכה מוגברת של נופש, בילויים ואוכל בחוץ.
הקטגוריה שזינקה הכי הרבה היא פנאי ובידור, עם עלייה של 17.78%. ההוצאות בתחום זה טיפסו מ-271 מיליון שקל בספטמבר אשתקד ל-319.2 מיליון שקל השנה. לא רחוק מאחור נמצאת המלונאות: ההוצאות על חדרי אירוח בתוך ישראל עלו ב-17.59%, מ-998.3 מיליון שקל למעל 1.17 מיליארד שקל. גם ענף המסעדנות נהנה מהחגיגה, עם עלייה של 11% בהוצאות על מסעדות, בתי קפה ומזון מהיר, מ-3.27 מיליארד שקל ל-3.63 מיליארד שקל.
גם תעשיית התיירות הפנימית הרוויחה מהחגים. ההוצאות בסוכנויות נסיעות עלו בכ-10%, מ-1.02 מיליארד שקל ל-1.13 מיליארד שקל, וההוצאות על חברות תעופה ישראליות טיפסו ב-3.84%, ל-379.1 מיליון שקל. עליות נוספות, בטווח של 5.25% עד 7.53%, נרשמו גם בענפי ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה, והפארם ובתי המרקחת.
אבל הסעיף הכבד ביותר בתקציב המשפחתי נותר המזון, שהמשיך לספוג גל התייקרויות. ברשתות השיווק הגדולות הוצאנו 6.64 מיליארד שקל, עלייה של 2.72% לעומת ספטמבר אשתקד, בעוד שבקצביות, מאפיות, מכולות ופיצוציות נרשמה עלייה חדה יותר של 9.84%, מ-1.8 מיליארד שקל ל-1.98 מיליארד שקל. העלייה מיוחסת בעיקר להעלאות מחירים ולא רק לגידול בצריכה.
העולם המקוון ממשיך לככב. ממוצע ההוצאות החודשי ברכישות אונליין הגיע ל-30.96 מיליארד שקל, תוספת של יותר מ-1.62 מיליארד שקל ועלייה של 5.5% לעומת ספטמבר אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי ברשת שבר שיא ועמד על 1.032 מיליארד שקל. לעומת זאת, ההוצאות הפיזיות בבתי עסק ירדו ב-2% לעומת אוגוסט, אם כי לעומת ספטמבר אשתקד הן עדיין גבוהות ב-7.2%. גם משיכות המזומן מהכספומטים ירדו, ב-1.8% לעומת השנה שעברה, והסתכמו ב-5.612 מיליארד שקל.
נושא שממשיך להטריד את הישראלים הוא מחירי הדלק. בספטמבר נרשמה עלייה של 8.39% בהוצאות על דלק, מ-1.765 מיליארד שקל ל-1.913 מיליארד שקל, כתוצאה משילוב של עליית מחירי הבנזין וריבוי הנסיעות המשפחתיות בתקופת החגים. לצד זאת מתגלה דפוס צרכני מעניין: בימיים האחרונים של כל חודש, מאז יוני, נרשמת קפיצה בהוצאות על דלק, כנראה בשל מרוץ של נהגים למלא דלק לפני הודעות ההתייקרות הצפויות של משרד האנרגיה. מדובר בעלייה מצטברת של כ-42% בהוצאות על דלק דווקא בימיים האחרונים של כל חודש מאז יוני ועד ספטמבר.
הנתונים מצביעים על תמונה ברורה: הצרכן הישראלי ממשיך להוציא, גם כשיוקר המחיה עולה. השאלה המרכזית כעת היא אם המגמה תימשך גם באוקטובר, כאשר השפעת החגים תתפוגג, או שחודש ספטמבר יישאר נקודת שיא בודדת בלוח השנה הכלכלי של 2026.
חודש ספטמבר 2026 קבע שיא היסטורי של 53.2 מיליארד שקל בהוצאות אשראי, בעיקר בזכות ריכוז חגי תשרי וחול המועד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה