אגף השיקום במשרד הביטחון פרסם היום (שלישי) נתונים מקיפים לרגל שלוש שנים לפרוץ המלחמה. על פי הנתונים, מאז ה-7 באוקטובר 2023 נקלטו באגף כ-30 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון. כ-63% מהם, כ-19 אלף איש, מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה, ואילו 37% סובלים מפגיעות פיזיות.
הפילוח הדמוגרפי של הפצועים חושף את התמונה הרחבה של מחיר הלחימה. 47% מהפצועים הם צעירים עד גיל 30, 62% מהם משרתי מילואים, ו-8% הן נשים. מדובר בנתונים שמשקפים עומס כבד במיוחד על אוכלוסיית המילואים ועל הדור הצעיר.
סך כל המטופלים באגף השיקום, מכל מערכות ישראל ולא רק מהמלחמה הנוכחית, עומד כיום על כ-91,200 איש. מתוכם כ-42,500, כלומר כ-46% מכלל המטופלים, מוגדרים כמתמודדי נפש ופוסט-טראומה. לשם השוואה, ערב המלחמה טיפל האגף ב-62 אלף פצועים בלבד, מתוכם כ-11 אלף התמודדו עם פגיעות נפשיות. כלומר, מספר הפצועים שנקלטו בשלוש השנים האחרונות שווה כמעט למחצית ממספר המטופלים שהיו באגף לפני המלחמה.
על פי התחזיות של אגף השיקום, המגמה צפויה להמשיך ולהחמיר. עד שנת 2028 צפוי מספר המטופלים הכולל להגיע לכ-100 אלף איש, כאשר כמחציתם יהיו מתמודדי נפש.
בין הפצועים הקשים ביותר מונה האגף 63 לוחמים המתמודדים עם נכות בדרגה של 100% ומעלה, 249 פצועים עם פגיעות ראש מורכבות, 29 שאיבדו את מאור עיניהם או סובלים ממוגבלות ראייה לצמיתות, ו-106 קטועי גפיים. ל-95% מהקטועים הותאמו פרוטזות חדשניות, הכוללות גם התאמות לפעילויות ספורט אקסטרים ופנאי.
לצד הגידול במספר הפצועים, זינק גם תקציב אגף השיקום. בשלוש השנים האחרונות עלה התקציב ב-88% והגיע כיום לכ-10 מיליארד שקל. יותר מ-60% מהתקציב מוקדשים למענים ולטיפולים למתמודדי נפש ופוסט-טראומה. מספר המטפלים בתחום בריאות הנפש עומד כיום על כ-2,300, פי שלושה מאשר בתחילת המלחמה.
בין המענים שהורחבו והוקמו בשנים האחרונות: ניידת חירום וצוות משבר, המכונה מת"ן, המגיעים לבית הפצוע הנמצא במצוקה נפשית; חוות שיקומיות בפריסה ארצית; וחלופות אשפוז פסיכיאטרי, ובהן "בתים בטוחים" ו"בתים מאזנים" בקהילה. ניידת החירום, שהחלה לפעול בינואר 2024, הוזעקה מאז ליותר מ-500 אירועים שבהם נדרשה התערבות מיידית. במהלך השנה האחרונה מומשו כ-171 אלף טיפולים אלטרנטיביים, והתקבלו כ-16,500 פניות בקו הסיוע "נפש אחת". כיום מסייעים למתמודדי נפש כ-470 כלבי סיוע רגשי, ו-330 כלבים נוספים נמצאים בהכשרה.
בחודש יולי האחרון אימצה הממשלה את המלצות הוועדה הציבורית בראשות פרופסור שלמה מור יוסף, שעסקה בהרחבת המענה הלאומי לשיפור הטיפול והשיקום בפצועי צה"ל. משרד הביטחון החל ביישום ההמלצות, שבמרכזן הפיכת אגף השיקום ל"רשות הלאומית לשיקום וטיפול בפצועי צה"ל וכוחות הביטחון". בין ההמלצות הנוספות: הצמדת איש קשר אישי לכל פצוע, פישוט תהליך ההכרה בפציעה ובקביעת דרגת הנכות, תמרוץ תעסוקה כחלק מתהליך השיקום, הקמת "בית לחיים" לפגועי ראש קשים ומענים ייחודיים לחיילים בודדים ולנשים פצועות.
אגף השיקום שם דגש מיוחד גם על קידום תעסוקה ולימודים בקרב הפצועים. מאז פרוץ המלחמה קיבלו 2,425 פצועים ופצועות תמיכה ומימון מלא ללימודים אקדמיים ומקצועיים. תחום הלימוד המבוקש ביותר בקרב הפצועים הוא משפטים, ואחריו מנהל עסקים ומדעי המחשב. הנתונים שפורסמו משקפים את ההיקף חסר התקדים של הפגיעה בחברה הישראלית בשלוש שנות הלחימה, ואת האתגר הרפואי והשיקומי המתמשך הניצב בפני מערכת הביטחון בשנים הקרובות.
שלוש שנים אחרי פרוץ המלחמה, משרד הביטחון מתמודד עם גידול חסר תקדים במספר הפצועים ובצרכי השיקום, כאשר רוב הפגיעות הן נפשיות ולא פיזיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה