צה"ל הודה בדיון שנערך אצל היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי נמנע מביצוע מעצרים יזומים של עריקים ומשתמטים במהלך תקופת החגים. ההודאה מנוגדת לתגובה שמסר דובר צה"ל רק לפני כשבועיים, לפיה "מבצעים אכיפה יזומה" נגד משתמטים.
צילום: גלי בהרב-מיארהבמסמך העדכון שהוגש במסגרת הדיון נכתב כי "גורמי הצבא עמדו על כך כי בתקופה האחרונה, על רקע ריכוז מאמצים במעברי הגבול והתאמות לתקופת החגים, ככלל, לא התקיימה אכיפה יוזמה ולא התבצעו מעצרים". בצבא הוסיפו כי הפעילות היזומה צפויה להתחדש במהלך חודש אוקטובר.
הנתונים שהוצגו בדיון מראים כי בין 1 ל-22 בספטמבר, בתקופת החגים ועל רקע הנסיעות לאומן, ריכזו רשות האוכלוסין והמשטרה הצבאית מאמצי אכיפה במעברי הגבול, ובהם נתב"ג, מעבר אלנבי ומעבר טאבה. במהלך התקופה נעצרו 212 עריקים ומשתמטים, מתוכם כ-163 שהוערכו כבני הציבור החרדי. כל העצורים הועמדו לדין, מרביתם בהליך משמעתי.
נתון בולט נוסף שעלה בדיון נוגע לפרצות באכיפת איסור היציאה מהארץ. מתוך 188 עריקים ומשתמטים שנתפסו בנתב"ג, 64 נתפסו רק כשחזרו לישראל, לאחר שהצליחו לצאת מהארץ מבלי להיתפס. במעבר טאבה נתפסו 20 משתמטים נוספים, שלהערכת גורמי הצבא משתייכים לציבור החרדי, בעת שניסו לצאת מישראל.
רשות האוכלוסין נדרשה לבדוק האם קיימות פרצות במערכות המאפשרות למי שנדרש להתייצב לשירות צבאי לצאת מהארץ מבלי להיעצר. ברשות מסרו כי פרצות שאותרו נסגרו במהירות, וכי במקרים שבהם עולה חשד לעבירה פלילית של "גניבת גבול", הטיפול הועבר למשטרת ישראל או לצה"ל.
בתוך ישראל התמונה הייתה שונה עוד יותר. לפי הנוהל המשותף של צה"ל והמשטרה, שוטר שנתקל באקראי בעריק או במשתמט נדרש לעכב אותו למשך 30 דקות עד הגעת נציגי המשטרה הצבאית. אלא שלפי גורמי הצבא, בחודשיים האחרונים היקף המעצרים שנבע מפעילות זו הסתכם בכעשרה חייבי גיוס בלבד.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, מתח ביקורת חריפה על הממצאים ודרש מהצבא לחדש מיד את פעילות המעצרים היזומה. "העובדה כי זה זמן לא מבוטל לא מתבצעת פעילות יזומה מול משתמטים, לרבות מעצרים, אינה הולמת את צרכי הביטחון, בפרט לאור הבהרת הפיקוד הבכיר של הצבא כי הגדלת הצבא הסדיר היא צורך אסטרטגי", נכתב בסיכום הדיון.
לימון דרש גם מהפרקליטות הצבאית לבחון הורדה של פרק הזמן הנדרש להעמדה לדין בגין השתמטות, במטרה להגדיל את היקף כתבי האישום המוגשים נגד משתמטים. כיום מקודמת הורדת הרף מתקופה של שנה וחצי לשנה, וכן העמדה לדין של עריקי בקו"ם כבר לאחר 30 ימים. מתחילת שנת 2026 ועד 23 בספטמבר הוגשו 360 כתבי אישום נגד משתמטים, מתוכם 49 בלבד נגד חייבי גיוס מהציבור החרדי.
בהתאם לדרישת לימון, הורה הצבא למשטרה הצבאית לשוב בהקדם לפעולות אכיפה יזומות, בתיאום עם משטרת ישראל. לקראת הודעת העדכון שעל המדינה להגיש לבית המשפט עד ה-15 באוקטובר, נדרשו צה"ל, המשטרה והפרקליטות הצבאית להעביר עד ה-12 באוקטובר נתונים מעודכנים על מספר המעצרים, כתבי האישום, ההתקדמות בהורדת רף ההעמדה לדין וטיפול המשטרה במקרי "גניבת הגבול".
בצבא מסרו כי האכיפה היזומה תחודש במהלך חודש אוקטובר, בתיאום בין המשטרה הצבאית לתחנות משטרת ישראל, כדי לאפשר היערכות משותפת ומענה למקרה של אירועים חריגים.
צה"ל נדרש לחדש את מעצרי העריקים היזומים באוקטובר, לאחר שהודה כי הפסיק את הפעילות בניגוד להצהרותיו הקודמות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה