רשות המסים פרסמה היום נתונים מקיפים על פעילות קרן הפיצויים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ערב יום השנה השלישי לטבח. על פי הנתונים, שולמו עד כה כ-38.3 מיליארד שקל לאזרחים ולעסקים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו במהלך המלחמה. בסך הכל הוגשו לקרן כ-1.2 מיליון תביעות מאז פרוץ המלחמה.
הפיצויים שולמו במסגרת שלושה מבצעים צבאיים עיקריים שהתנהלו בשלוש השנים האחרונות: "חרבות ברזל", "עם כלביא" ו"שאגת הארי". קרן הפיצויים, שפועלת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים משנת 1961, נועדה לשמור על חוסן העורף ולהבטיח את יציבות המשק הישראלי בזמן לחימה.
פעילות הקרן התנהלה בשני מישורים נפרדים. במישור הראשון שולמו פיצויים בגין נזק ישיר, כלומר פגיעה פיזית במבנים, רכבים, רכוש ותשתיות. במסגרת זו הוגשו כ-168 אלף תביעות ושולם סכום כולל של כ-8.3 מיליארד שקל. רוב הכסף, כ-6.4 מיליארד שקל, שולם בגין נזק למבנים, ועוד כ-612 מיליון שקל שולמו בגין כ-37 אלף תביעות נזק לכלי רכב.
הנתונים חושפים פער משמעותי בין המבצעים השונים. מבצע "עם כלביא" מול איראן, שנמשך 12 ימים בלבד, הניב פיצויי נזק ישיר בהיקף של כ-4 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהפיצויים ששולמו בגין שנתיים שלמות של "חרבות ברזל" שעמדו על כ-3.3 מיליארד שקל. ההסבר לכך נעוץ באופי הפגיעה: טיל בליסטי איראני הנופל באזור עירוני צפוף פוגע במאות דירות בבת אחת, בעוד רקטה מעזה או מלבנון פוגעת בדרך כלל במבנה בודד. כך, הפיצוי הממוצע לתביעת מבנה ב"עם כלביא" הגיע לכ-80 אלף שקל, לעומת כ-48 אלף שקל ב"חרבות ברזל". מבצע "שאגת הארי" הוסיף כ-36.8 אלף תביעות נזק ישיר בסכום של כ-962 מיליון שקל, ובו שולם לראשונה גם פיצוי למלונות שאירחו מפונים.
במישור השני שולמו פיצויים לעסקים בגין נזק עקיף, כלומר אובדן הכנסות ורווחים כתוצאה מהמצב הביטחוני. במסלול זה הוגשו כמיליון תביעות ושולם סכום כולל של כ-30 מיליארד שקל, כ-78 אחוז מכלל כספי הקרן. הפיצויים שולמו בשלושה מסלולים עיקריים: מסלול כלל ארצי, שבו שולמו כ-18.6 מיליארד שקל בגין כ-830 אלף תביעות, מסלולים "ירוקים" לעסקים באזורים וענפים שנפגעו באופן חריג כמו תיירות ואירועים, בהם שולמו כ-6 מיליארד שקל, ומסלול "אדום" המיועד ליישובי ספר בעוטף עזה ובקו העימות בצפון.
המסלול האדום בולט בנתוניו: רק כ-7,800 תביעות הוגשו במסגרתו, פחות מאחוז אחד מכלל תביעות הנזק העקיף, אך בגינן שולמו כ-5.7 מיליארד שקל, כמעט חמישית מסך הפיצויים העקיפים. הפיצוי הממוצע לתביעה במסלול זה הגיע לכ-730 אלף שקל, פי 33 מהפיצוי הממוצע במסלול הכלל ארצי. בגבול הצפון שולמו במסלול זה כ-2.5 מיליארד שקל, ובעוטף עזה כ-1.9 מיליארד שקל.
הגיאוגרפיה של הנזק הישיר השתנתה בין המבצעים השונים. ב"חרבות ברזל" ריכזה אשקלון כ-42 אחוז מכלל התביעות, בעוד תל אביב עמדה על 18 אחוז בלבד. ב"עם כלביא" התמונה התהפכה לחלוטין: תל אביב ריכזה כ-61 אחוז מהתביעות לעומת כ-30 אחוז באשקלון. במצטבר, שני המוקדים האלה ריכזו כמעט שלושה רבעים מכלל תביעות הנזק הישיר מאז תחילת המלחמה. קריית שמונה, לעומת זאת, הניבה כ-6,500 תביעות נזק ישיר בלבד ב"חרבות ברזל", אך רק 13 תביעות בשני המבצעים שאחריו.
לצד הנתונים החיוביים יחסית, מתברר כי לא כל הנפגעים זכו למענה מהיר. על פי הדיווחים, כ-2,500 נפגעים, רובם ממתינים מאז ה-7 באוקטובר, הגישו ערעורים על גובה הפיצוי שנקבע להם אך טרם קיבלו מענה. בנוסף, כ-2,000 תיקים נוספים טרם זכו אפילו לדיון מקדמי. גם במישור הכספי, החשבון טרם נסגר: כ-40.6 אלף תביעות נזק עקיף עדיין נמצאות בטיפול, רובן הגדול, כ-35.5 אלף, שייכות למבצע "שאגת הארי".
יתרת קרן הפיצויים, שעמדה באוקטובר 2023 על כ-17.7 מיליארד שקל, הצטמצמה כיום לכ-3.1 מיליארד שקל בלבד. הנתונים שפרסמה רשות המסים אינם כוללים את הפיצויים ששולמו במסלולים הייעודיים למשרתי המילואים, כך שהעלות הכוללת של המלחמה לעורף האזרחי גדולה אף יותר מהסכומים שפורסמו. עם המשך הטיפול באלפי התביעות הפתוחות, והאפשרות לסבבי לחימה נוספים בעתיד, נראה שהדיון בעלות הכלכלית של המלחמה לא הגיע עדיין לסיומו.
רשות המסים מסכמת שלוש שנות לחימה: 38.3 מיליארד שקל שולמו ב-1.2 מיליון תביעות, אך אלפי נפגעים עדיין ממתינים למענה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה