שלוש שנים בדיוק חלפו מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, ונתונים שמתפרסמים היום חושפים את היקפה האדיר של המלחמה שניהל מאז צה"ל. מתחילת הלחימה תקף הצבא כ-100 אלף מטרות בכל הזירות: ברצועת עזה, בלבנון, בסוריה, באיראן ובתימן. מדובר באחת המערכות הצבאיות האינטנסיביות ביותר שידעה מדינת ישראל.
החלק הארי של התקיפות התבצע ברצועת עזה, שם הוכו כ-65 אלף מטרות. בלבנון ובסוריה יחד תקף צה"ל כ-28 אלף מטרות, באיראן כ-4,500 מטרות ובתימן כ-80 מטרות נוספות. מולם, ישראל ספגה אש נרחבת: כ-10,200 שיגורים מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-90 מתימן וכ-50 מסוריה.
המחיר האנושי כבד. מתחילת המלחמה נפלו 970 חיילי צה"ל בנסיבות מבצעיות. לצד זאת, יותר מ-70% מהפצועים הצליחו לחזור לשירות לאחר טיפול ושיקום. ביהודה ושומרון פעלו כוחות הביטחון באינטנסיביות מקבילה: אותרו והוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, כ-45 אלף מבוקשים נעצרו או עוכבו לחקירה, והוחרמו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו למימון טרור.
המלחמה הארוכה שינתה גם את מערך המילואים. מצבת המילואים גדלה בכ-36% מאז פרוץ הלחימה, ובאוגוסט 2024 הוחזרו לשירות כ-22 אלף משרתים שקיבלו בעבר פטור. בשנים 2025 ו-2026 שובצו עשרות אלפי אנשי מילואים נוספים ביחידות פעילות. היקף השירות למסגרת לוחמת עומד כיום על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע, לעומת תכנון מוקדם של כ-55 ימים בשנה בלבד, נתון שמשקף את העומס הכבד שהוטל על משפחות ברחבי הארץ.
מעבר למספרים, פיקוד דרום ביצע מהפך של ממש בהגנת היישובים הסמוכים לגבול עזה. שודרגו גדרות, דרכי ביטחון, עמדות ממוגנות, שערים, תאורה ומכ"מים, וחוזקו מחלקות ההגנה ברחפנים, אמצעי לחימה ומיגון. הוטמעה אפליקציית "נץ" לתקשורת מוצפנת בין כוחות ההגנה, ובמסגרת תוכנית "מגן 46" הוגדל היקף האימונים משני אימונים בשנה לשמונה אימונים מורכבים. הוקמו כ-40 מוצבים חדשים בשטחים שולטים בהתאם לנתיבי ההתקפה הצפויים של ארגון הטרור חמאס, ולאחר תחקור פריצת המכשול ב-7 באוקטובר הוקם מחסום פיזי מסיבי עם יכולות טכנולוגיות מעל הקרקע ומתחתיה.
גם בצפון ובמרכז חל שינוי תפיסתי. בפיקוד הצפון אימצו את העיקרון "צבא לפני אזרחים", ולאחר נפילת משטר אסד בסוריה נכנסו תוך כ-12 שעות כוחות אוגדה 210 לשטח המדינה והקימו מרחב אבטחה קדמי עם עשרה מוצבים. מחלקות ההגנה ביישובי הצפון גדלו פי שלושה. בפיקוד המרכז מובלת תפיסת "היישוב כמבצר", עם הקמת אוגדה 96 בגבול המזרחי וחמש חטיבות דוד, חטיבות בזק טריטוריאליות למענה מהיר לאירועים.
גם אגף המודיעין עבר שינוי עמוק. ההתרעה מפני מלחמה או פעילות עוינת הוגדרה כאחריות המרכזית של האגף, הוקם חמ"ל התרעה רב-זירתי, ונבנו מחדש מודלים שמזהים "איתותים מהמציאות" ולא רק הערכות כוונה. בחיל האוויר גדל סדר הכוחות שבכוננות עד פי ארבעה ובמערכים מסוימים עד פי שישה ביחס לערב המלחמה, הוקם להק השתתפות וגבולות, ונבנו בנקי מטרות מוכנים מראש לאורך גבולות המדינה.
מתחת לפני השטח ברצועת עזה נמשך מאמץ עצום לאיתור תשתיות הטרור. מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים לאיתור מנהרות, ולאורך הקו הצהוב הושמדו תשתיות תת-קרקעיות רבות, ביניהן מנהרות במרחב בית חאנון ומנהרת "דרור לבן". במקביל חיסל צה"ל במהלך הלחימה ארבעה ראשי זרוע בארגון הטרור חמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. שר הביטחון ישראל כ"ץ עדכן השבוע כי חוסלו כ-4,000 מתוך 6,000 המחבלים שהשתתפו בטבח.
שלוש שנים אחרי אותו בוקר, בצה"ל מציגים צבא גדול יותר, דרוך יותר ומבוזר יותר. השאלה שנשארת פתוחה היא לא כמה מוצבים הוקמו או כמה פקודות נכתבו, אלא איך תעמוד כל המערכת הזו במבחן האמיתי, ברגע הבא שבו המציאות תנסה שוב להפתיע.
כוחות הביטחון ממשיכים לעקוב אחרי האיומים בכל הזירות, והדריכות גוברת לקראת יום השנה הרשמי למתקפת הטרור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה