מריה דל קרמן אבסקל, שהפכה לסמל מחאת הדיור בספרד, מתה

מריה דל קרמן אבסקל, האישה בת ה-87 שהפכה בלי לרצות לסמל של מחאה ארצית בספרד, הלכה לעולמה. היא נפטרה בבית החולים גרגוריו מרניון במדריד, כשבועיים בלבד אחרי שפונתה בכוח מהדירה שבה התגוררה במשך יותר משבעים שנה.

הסיפור שלה התחיל בשכונת רטירו היוקרתית במדריד, בדירה ששכר אביה עבורה עוד ב-1956, כשהייתה בת 17 בלבד. היא נשארה שם כל חייה, גם אחרי שהוריה הלכו לעולמם, וגם אחרי שהבניין עבר ב-2018 לידי בעלים חדשים. הבעלים החדשים, חברת הנדל"ן אורבחסטיון, לא היססו: שכר הדירה שעמד על 500 אירו בחודש קפץ ל-2,650 אירו, עלייה מטורפת שאבסקל, שהתקיימה מקצבת פנסיה בלבד, לא יכלה לעמוד בה בשום צורה.

ב-23 בספטמבר הגיע הרגע שהפך את אבסקל לשם דבר בכל ספרד. היא קיבלה כחצי שעה לאסוף את החפצים החיוניים שלה, ואז פונתה מהבניין על אלונקה והוכנסה לאמבולנס, בזמן שמאות אנשים התקבצו מחוץ לבית וניסו למנוע את הפינוי בכוח. תומכיה קראו בקצב את כינויה "מריקרמן", אבל זה לא עזר. התמונות שלה יוצאת מביתה כשהיא מוקפת שוטרים הפכו תוך שעות לכותרת ראשית בכל אתרי החדשות בספרד.

מה שקרה אחרי זה היה מחאה שהספרדים לא ראו כמותה שנים. עשרות אלפי אנשים יצאו לרחובות בערים ברחבי המדינה. בכיכר פוארטה דל סול במדריד הוקמו אוהלים, ופעילים הכריזו שלא יתפנו עד שהממשלה תטפל ברצינות במשבר הדיור. המפגינים דרשו הגנות אמיתיות לשוכרי דירות, מאבק בהונאות של חברות נדל"ן, ואיסור על פינוי דיירים בלי שיש להם איפה לגור.

הלחץ הציבורי היה כל כך חזק שראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הגיש הצעת חוק שנקראה על שם אבסקל, ובה הוא ביקש לאסור פינויי דיירים עד שנת 2030. ההצעה נפלה בפרלמנט ביום שישי שעבר. יום אחרי זה הודיע סנצ'ס על פירוק הממשלה והליכה לבחירות מוקדמות, שנקבעו ל-29 בנובמבר. כך הפכה קשישה בת 87 מדירה אחת במדריד לגורם ישיר לקריסת ממשלה שלמה.

שבוע לפני שמתה, היה נדמה שהסיפור של אבסקל עומד להסתיים בסוף טוב. עורכת דינה הודיעה שחברת הנדל"ן הציעה לה הסדר: היא תוכל לחזור לדירה שלה אם תסכים לשלם כ-30% מקצבת הפנסיה שלה במשך שמונה שנים, סכום שקרוב לחמש מאות אירו בחודש, בערך מה ששילמה לפני כל הפרשה. אבסקל הסכימה, והייתה אמורה לחזור הביתה ברגע שתשוחרר מהאשפוז.

אבל היא לא הספיקה. בהודעה שפרסמה משפחתה אחרי מותה נכתב במפורש: "הפתרון הגיע מאוחר מדי". בני המשפחה ציינו שמה שקרה אחרי פינויה, ההפגנות ההמוניות, המאהלים, הקדמת הבחירות והקריאות לשביתה כללית, מהווה נקודת מפנה בתולדות המדינה, אך הוסיפו באזהרה ברורה: "המחיר ששולם כדי להגיע לכאן היה גבוה מדי". הם סיימו בציטוט את מה שאבסקל עצמה חזרה ואמרה להם שוב ושוב: "תילחמו, תמשיכו להילחם על מה ששייך לכם".

עוד לפני כן, ממיטת בית החולים, הספיקה אבסקל להקליט סרטון שבו אמרה את המשפט שהפך לסיסמה של המחאה כולה: "לא הצלחתי להגן על ביתי, אבל נלחמתי כדי שאחרים יוכלו ללמוד להילחם על מה ששלהם".

הבחירות המוקדמות שהוכרזו בעקבות הפרשה עדיין צפויות להתקיים כמתוכנן בסוף נובמבר, כשמשבר הדיור בספרד, שסיפורה של אבסקל חשף במלוא עוצמתו, נותר בלב סדר היום הפוליטי. פעילי המחאה בכיכר פוארטה דל סול הודיעו שבכוונתם להישאר שם, ושאת הקרב שהתחילה אבסקל הם מתכוונים להמשיך בעצמם.

הפרשה שהתחילה בפינוי של קשישה בת 87 מדירתה הסתיימה במותה, אך הספיקה בדרך להפיל ממשלה שלמה במדינה אירופית.