שורד טבח בארי דורש ועדת חקירה ממלכתית

קריאה נרגשת וכואבת נשמעה היום בטקס לזכר נרצחי הטבח בקיבוץ בארי. עמרי שפרוני, שאיבד ארבעה מבני משפחתו בשבעה באוקטובר, עלה לבמה ודרש בקול רם הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח.

שפרוני, שהוא בעצמו שורד הטבח, לא הסתיר את הכאב והזעם שליוו את דבריו. "ללא חקירת האמת לא נוכל לתקן ולא נוכל לוודא שזה לא יקרה שוב," אמר בפני הנוכחים בטקס.

קיבוץ בארי נחשב לאחד המקומות שספגו את המכה הקשה ביותר באותו שבת שחורה. עשרות מתושביו נרצחו באכזריות, בתים הוצתו ונחרבו, וחלק ניכר מהקהילה נאלץ לעזוב את הבית שבו גדלו דורות של משפחות. הטבח בבארי הפך לאחד הסמלים הקשים ביותר של אירועי השבעה באוקטובר.

עמרי שפרוני, ששכל ארבעה מבני משפחתו באותו יום, בחר להפוך את הכאב האישי שלו לקריאה ציבורית. בדבריו הוא הדגיש כי מדובר בצורך שחורג מעבר לרצון אישי להבנת מה שקרה למשפחתו. "זו חובה מוסרית, ערכית ובטחונית," אמר, והוסיף בנחרצות: "לא נוותר."

מילותיו של שפרוני משקפות את העמדה שמייצגות משפחות רבות של נרצחי השבעה באוקטובר ושל שורדי הטבח, שקוראות באופן עקבי להקמת ועדת חקירה ממלכתית מאז האירועים. לטענתן, רק גוף חקירה ממלכתי ובלתי תלוי יוכל לבחון את מכלול הכשלים שהובילו לאסון, ולהבטיח שלא יישנה.

סוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית מלווה ויכוח ציבורי ער בישראל מאז אירועי השבעה באוקטובר. בעוד משפחות שכולות, ארגוני נפגעים וחלק מהציבור דורשים ועדה כזו באופן נחרץ, הממשלה טרם הכריעה בנושא, ונדונות חלופות שונות לבחינת מחדלי התקופה שקדמה לטבח.

הטקס, שבו נשא שפרוני את דבריו, נערך כחלק ממעמדים שמקיימות משפחות הנפגעים לציון זכר יקיריהן ולקריאה מתמשכת לאחריותיות ציבורית. בטקסים מסוג זה, שבים ועולים קולות של כאב אישי לצד תביעה ציבורית ברורה: לדעת מה קרה, מי אחראי, ואיך מונעים את הישנות האסון.

דבריו של שפרוני מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות ועצומות ציבוריות שהגישו משפחות שכולות בחודשים האחרונים, כולן בדרישה אחת: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל שרשרת האירועים, מהכשלים המודיעיניים ועד התגובה הצבאית באותו בוקר גורלי.

בשלב זה טרם ידוע אם וכיצד תגיב הממשלה לקריאה המתחדשת, אך משפחות השכולים, ובהן עמרי שפרוני, מבהירות כי הן לא מתכוונות להרפות מהדרישה עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית רשמית.