אמה של קארין זורנו: "נשארו לה שלוש שיניים"

ענבל ז'ורנו, אמה של קארין ז'ורנו שנרצחה בפסטיבל הנובה בטבח ה-7 באוקטובר, סיפרה הערב (ד') בטקס הזיכרון הלאומי של ארגון "קומו" ומשפחות נפגעי ה-7 באוקטובר על הרגעים הקשים ביותר בחייה. בדבריה המרגשים תיארה האם את השעות האחרונות בחיי בתה, את ימי האי-ודאות הארוכים, ואת הרגע שבו נמסרה לה הבשורה שסופית הרסה את עולמה.

"אני לא שוכחת את הדפיקה בדלת עם הבשורה המפרקת שמהתינוקת שלי נותרו שלוש שיניים", אמרה ענבל בקול שבור מול הקהל שהתכנס לטקס הזיכרון.

האם פתחה את דבריה בזיכרון מהימים הראשונים לחייה של קארין. "אני זוכרת את היום שקארין שלי נולדה, אני זוכרת את השן הראשונה שלה, פתאום מתחת לחיוך הקטן הציצה לה שן לבנה אחת. ואחר כך באו חיים שלמים. ילדה, נערה, אישה צעירה. בית ספר, חברות, צבא, עבודה, צחוקים. קארין שלי גדלה ואני זוכרת הכל", סיפרה ענבל.

בהמשך דבריה חזרה ענבל לרגעים האחרונים לפני האסון. "אני זוכרת גם את הרגע שהיא אמרה לי שהיא נוסעת למסיבה, אפילו עם רגל שבורה. אני זוכרת את ההודעה האחרונה, עם המילים האחרונות", סיפרה, והוסיפה כי אותם רגעים חקוקים בזיכרונה לנצח.

ענבל תיארה גם את תחושת החרדה שליוותה אותה ואת משפחתה במשך 11 ימים ולילות, כשלא ידעו מה עלה בגורלה של בתם. "זוכרת את 11 הימים והלילות של חוסר ודאות חונק והפחד לקוות", אמרה.

בסופו של דבר, כשהגיעה הבשורה שאותה חיכתה בפחד, היא התגלתה כקשה מכל מה שיכלה לדמיין. "אני לא שוכחת אפילו לרגע אחד את הדפיקה בדלת עם הבשורה המפרקת שמהתינוקת שלי, שרק אתמול בקעו לה שיניים, נותרו שלוש שיניים. שלוש", סיפרה ענבל, כשהיא חוזרת על המספר כמי שעדיין מתקשה לעכל את עוצמת האובדן.

קארין ז'ורנו נמנית עם מאות הקורבנות שנרצחו בטבח שבו פשטו מחבלי חמאס על פסטיבל הנובה בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, ופתחו באש על אלפי הצעירים שהגיעו לחגוג במקום. רבים מהנוכחים נרצחו במקום, אחרים נחטפו לרצועת עזה, וחלקם עדיין מוחזקים שם עד היום.

טקס הזיכרון הלאומי שבו דיברה ענבל ז'ורנו נערך ביוזמת ארגון "קומו", המאגד משפחות שכולות ונפגעי הטבח, ונועד להנציח את זכר הנרצחים ולתת במה לקולם של בני המשפחות. בטקס השתתפו בני משפחות נוספים של נרצחים וחטופים, שסיפרו אף הם על יקיריהם ועל הקושי להתמודד עם האובדן.

עדויות כמו זו של ענבל ז'ורנו ממשיכות להישמע בטקסי זיכרון ברחבי הארץ, כחלק מהניסיון המתמשך של המשפחות השכולות לשמר את זכר יקיריהן ולהעביר לציבור הרחב את עוצמת האובדן והכאב שהותיר הטבח.