בריטניה סגרה את הקונסוליה בירושלים, השלטים הוסרו

הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים הפסיקה היום (חמישי) את פעילותה הרשמית, לאחר כמעט שני מאות שנות נוכחות דיפלומטית בעיר. השלטים של הנציגות הוסרו מהמבנה בשכונת שיח ג'ראח, בעקבות הוראה ישראלית שניתנה בתחילת ספטמבר.

שר החוץ גדעון סער מסר היום כי "קבענו עקרון ברור, לא ניתן לפעול נגד ישראל מבלי שישראל תנקוט צעדי תגובה הולמים". לדבריו, "לא רצינו להגיע לכך, אבל פעולות ממשלת הלייבור הובילו אותנו לכאן". הוא הוסיף כי "הסתיימה תקופת ההכלה הישראלית, במישור הביטחוני והמדיני כאחד".

הקונסוליה, שהוקמה לראשונה בשנת 1838, פעלה באופן נפרד משגרירות בריטניה בתל אביב וייצגה את הממלכה בתחומים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים מול תושבי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה. בריטניה מעולם לא הכירה בריבונות ישראל במזרח ירושלים, והגדירה אותו כטריטוריה כבושה.

סגירת הקונסוליה היא אחד מארבעה צעדים שעליהם הכריז סער ב-8 בספטמבר, בתגובה לסנקציות שהטילה בריטניה על ההתנחלויות ביהודה ושומרון ועל גורמים המסייעים בבנייתן ובמימונן. שלושת הצעדים הנוספים כללו סילוק נציגים בריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הפסקת ההכשרה הבריטית לכוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, ומניעת כניסה לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.

לפי סער, הקונסולית הכללית ו-20 דיפלומטים בריטים נוספים יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל. בהבנות שהושגו בין הממשלות, בריטניה תוכל להפעיל במבנה שחדל לשמש כקונסוליה צוות מצומצם של שבעה דיפלומטים בלבד, בהיקף פעילות מוגבל.

בבריטניה המתיחות סביב הצעד הגיעה לשיא. על פי דיווחים, לונדון שוקלת לגרש עד 27 דיפלומטים ישראלים המשרתים בה, מספר התואם את כמות הדיפלומטים הבריטים שישראל מסלקת מירושלים. שגריר בריטניה לשעבר בישראל, מתיו גולד, הזהיר כי מהלך כזה עלול לגרום "נזק חמור" ליחסים בין המדינות, כולל בתחומי הביטחון, ההגנה והטכנולוגיה.

לפני סגירת הקונסוליה הגיע לישראל בביקור חשאי היועץ לביטחון לאומי הבריטי, ג'ונתן פאוול, במטרה למנוע את המשבר. הביקור הסתיים ללא הסכם. יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי, אמילי ת'ורנברי, טענה כי לישראל אין סמכות לסגור את הקונסוליה, ואילו שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הבהיר כי ממשלתו אינה מעוניינת בסגירה, בטענה שהדבר יפגע בפעילות "חשובה" שמבצעת בריטניה עבור תושבי האזור.

לדברי סער, בשבוע האחרון קוים דיאלוג בין הממשלות במטרה למנוע הסלמה נוספת, והושגו הבנות שלפיהן לא יינקטו צעדים נגד ישראל בעקבות יישום ההחלטה. "אני מודה לכל מי שעסק בדיאלוג ותרם להגעה להבנות בשני הצדדים", אמר. "אינני יכול להבטיח שלא יהיו משברים נוספים בעתיד. אם יהיו, נעמוד בהם על בסיס עקרונותינו".

המשבר בין לונדון לירושלים מתפתח מאז יולי 2024, אז נכנסה ממשלת הלייבור לתפקיד. מאז אימצה הממשלה הבריטית סדרת צעדים חד-צדדיים נגד ישראל, ובהם הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית בספטמבר 2025, חידוש המימון לאונר"א, השעיית רישיונות לייצוא ביטחוני לישראל, הטלת סנקציות על שרים ישראלים ועל יחידים וגופים נוספים, והקפאת הדיאלוג הצבאי ושיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.

אנליסט בכיר בארגון קרייסיס גרופ, המתמקד ביחסי ישראל והפלסטינים, העריך כי הפלסטינים הם אלה שישאו בעיקר בעלות הסגירה, שכן השירותים שסיפקה הקונסוליה לתושבי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ועזה ייפסקו כתוצאה מכך.

בשלב זה לא ברור אם המשבר הדיפלומטי בין ירושלים ללונדון יסתיים בכך, או שבריטניה אכן תוציא לפועל את איום הגירוש נגד הדיפלומטים הישראלים.