מנדלבליט יעיד מחר במשפט נתניהו אחרי שנדחתה בקשתו לדחייה

מנדלבליט ניסה להימנע מהתייצבות בתאריך שנקבע וביקש לדחות את עדותו לחודש נובמבר, בטענה שיש לו התחייבויות אקדמיות. השופטים דחו את הבקשה, וכעת צפוי מנדלבליט להתייצב כמתוכנן. על פי הדיווחים, השידור יועבר באופן חי החל מהשעה 9 בבוקר.

סנגוריו של נתניהו, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, ביקשו להקדיש לחקירת מנדלבליט שבעה ימי דיונים. המועדים שנקבעו הם 11 ו-12 באוקטובר, ובהמשך בין 18 ל-22 באוקטובר, אם כי קיימת אפשרות שבית המשפט יצמצם את משך העדות.

עדותו של מנדלבליט נחשבת לאחת העדויות המרכזיות בשלב ההגנה. הוא אינו עד שיכול להעיד ממקור ראשון על האירועים שבבסיס האישומים, אך הוא זה שהיה בעל הסמכות המשפטית שאישרה את חקירות ראש הממשלה, פיקחה עליהן, וקיבלה בסופו של דבר את ההחלטה להעמידו לדין.

לב העימות הצפוי נוגע לסעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי חקירה פלילית נגד ראש ממשלה לא תיפתח אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ההגנה טוענת כי חלק מפעולות הבדיקה והחקירה בעניינו של נתניהו בוצעו לפני שניתן להן אישור מתאים, או שחרגו מגבולות האישור שניתן. מנדלבליט, מנגד, טען בעבר כי אישר את פתיחת הבדיקות והחקירות כדין, לרבות אישורים בעל פה שתועדו בתרשומות פנימיות.

בתיק 1000, המכונה פרשת המתנות, מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות קבלת טובות הנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. ההגנה צפויה לשאול את מנדלבליט מה בדיוק התיר לחוקרים לבדוק, באיזה מועד, והאם פעולות שביצעו לפני הרחבת האישור היו חוקיות. בפברואר פורסם תוכן התבטאויות שאמר מנדלבליט בישיבה עם חוקרי המשטרה בשנת 2016, ובהן נטען כי אמר "זה בפירוש לא מה שאישרתי בזמנו". הפרקליטות מנגד טענה כי הדברים התייחסו לאפיק חקירה אחר ולא לבדיקה שהתפתחה לתיק המתנות.

בתיק 2000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות שיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, בהן נדונו אפשרויות להשפיע על הסיקור העיתונאי ועל העיתון המתחרה "ישראל היום". ההגנה מבקשת להראות כי מגעים בין פוליטיקאים לבעלי כלי תקשורת היו תופעה רחבה יותר, ותשאל את מנדלבליט מדוע חלק מהמעורבים הועמדו לדין ואחרים לא.

תיק 4000, החמור מבין השלושה, עוסק בחשדות למתן הטבות רגולטוריות לבזק תמורת סיקור אוהד באתר "וואלה", כשבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים בשוחד. ההגנה מתמקדת בהחלטות שהובילו להרחבת החקירה ובאופן שבו נאספו עדויותיהם של עדים מרכזיים, ובהם עד המדינה אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, ויועץ התקשורת לשעבר ניר חפץ.

בעבר הורה מנדלבליט שלא לזמן לתשאול את השוטרים שחקרו את חפץ אלא לבדוק את התנהלותם באמצעות מסמכים בלבד, והסנגורים צפויים לשאול אותו על כך. כמו כן, בנוגע לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שהפך עד מדינה, מנדלבליט עשוי להישאל כיצד בחן את יסודות עבירת השוחד בעת קבלת ההחלטה, על רקע הבהרת השופטים מיוני 2023 לפיה קיימים קשיים בהוכחת עבירת השוחד בתיק זה.