גליה אלבין בלב סערה אחרי האמירה על הביביסטים

אשת העסקים גליה אלבין עומדת בימים האחרונים במרכז סערה ציבורית סוערת. בריאיון לפודקאסט "הכול פתוח" של אבי שושן היא אמרה כי "הביביסטים הם רק מזרחים", והוסיפה: "אין קשר בין היד ששמה את הפתק למוח". הדברים עוררו זעם ברשתות החברתיות וגררו תגובה חריפה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו.

צילום: בנימין נתניהו

אבל מי היא בעצם האישה שמככבת בכותרות? אלבין, בת 77, נולדה ב-30 ביוני 1949 בחיפה, להורים ממוצא אוסטרי בשם וולטר ופנינה נוימן. היא למדה בבית הספר הריאלי בעיר, ולאורך השנים צברה קריירה אקדמית מרשימה: תואר ראשון בהוראה מסמינר הקיבוצים, תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, תואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, קורס מנהל מתקדם מהרווארד ואפילו לימודי משחק וקולנוע במכון לי סטרסברג היוקרתי בניו יורק.

מאחורי הקריירה המגוונת מסתתרת גם טרגדיה אישית קשה. אלבין נישאה שלוש פעמים, ובעלה השני, איש העסקים מיקי אלבין, נעצר באוגוסט 1985 בחשד להרצת מניות של חברת "אתא". לאחר לילה במעצר במתקן משטרתי ביפו, הוא נפל מחלון בקומה השלישית של הבניין ומצא את מותו. מכתב התאבדות לא נמצא מעולם, ונסיבות המוות נותרו עמומות עד היום.

אלבין עצמה מעולם לא קיבלה את הגרסה הרשמית. בריאיון לתוכנית "חשיפה" בקשת 12 בשנת 2020 טענה כי בעלה לא התאבד ולא ניסה לברוח, אלא שמישהו הרדים אותו והשליך אותו מהחלון. היא לא חשפה את המקור לטענה הזו. מהבעל השני נולדו לה בן ובת, ובסך הכל היא אם לארבעה ילדים משלושה בעלים שונים.

לצד הדרמה המשפחתית, אלבין בנתה קריירה עסקית ענפה. בסוף שנות ה-80 עסקה בהוצאה לאור של המהדורה העברית של מגזין "פנטהאוז", מהלך שעורר ביקורת חריפה וזעם ציבורי בישראל. אחרי 11 גיליונות בלבד היא הפסיקה להוציא אותו, ובהמשך רכשה את המגזין "מוניטין", שבעלה המנוח נמנה על מייסדיו. שני כתבי העת אוחדו ל"מוניטין-פנטהאוז", אך המיזם לא האריך ימים, וב-1991 מכרה אלבין את אחזקותיה.

באמצע שנות ה-90 ניהלה את חטיבת כור מולטימדיה בתקופת כהונתו של בני גאון כמנכ"ל כור, וכיהנה בדירקטוריונים של חברות בתחומי הבנייה, התעשייה והטכנולוגיה. היא גם הייתה בעלת חברת ההשקעות אלמדיה ומשקיעה בחברת הטלוויזיה האמריקנית "Jewish Life Television".

גם הפוליטיקה לא פסחה עליה. בסוף שנות ה-70 הצטרפה למפלגה הליברלית שהתמזגה לתוך הליכוד, ושם גם הכירה את בעלה המנוח. בבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999 הוצבה במקום הרביעי ברשימת פנינה רוזנבלום, שלא עברה את אחוז החסימה. ב-2008 התמודדה בפריימריז של מפלגת קדימה והוצבה במקום ה-42, מקום לא ריאלי. בריאיון האחרון חשפה כי הפעם בכוונתה להצביע לנפתלי בנט, ותיארה ממשלה חלומית שבה בנט ראש ממשלה, גדי איזנקוט שר ביטחון ויאיר לפיד שר חוץ.

מעבר לעסקים ולפוליטיקה, אלבין כתבה שני ספרים, "האהבה מנצחת" ו"האושר מנצח", שעסקו בהתמודדות עם אובדן ועם החיים אחרי גיל 50. הספר השני עובד לסרט "להתחיל מחדש", שבו שיחקה בעצמה את התפקיד הראשי. היא גם הנחתה תוכנית בטלוויזיה החינוכית, השתתפה בתוכנית ריאליטי, ופעלה בעשרות ארגונים ציבוריים: כיו"ר המועצה לשלום הילד, בהנהלת "מחשב לכל ילד", ביו"ר ידידי סינמטק תל אביב ובנשיאות אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה. בין אחייניה נמצאים איש העסקים אדם נוימן, מייסד חברת וויוורק, והדוגמנית עדי נוימן.

הדברים שאמרה אלבין בפודקאסט ממשיכים להדהד ברשת, ועם כל פרט חדש שעולה על סיפור חייה הסוער, הסערה סביב שמה רק מתחזקת.