אוקראינה השביתה שרתים של יאנדקס ברוסיה

שלושה מרכזי נתונים של ענקית הטכנולוגיה הרוסית יאנדקס הושבתו בתוך ימים ספורים. מאחורי הפגיעה עומד צבא אוקראינה, שהפעיל כטב"מים נגד התשתיות. התוצאה: צניחה חדה בתעבורת האינטרנט הרוסית, ולפי טענות שהופצו ברשת, גם פגיעה ברשתות בוטים שהפיצו תוכן אנטי-ישראלי.

התקיפות התרחשו בין 8 ל-11 באוקטובר, ופגעו במרכזי נתונים של יאנדקס באזורים ריאזאן, קלוגה וולדימיר. החברה, המכונה "גוגל של רוסיה", אישרה כי המתקן באזור ולדימיר הושבת לחלוטין בעקבות מתקפת הכטב"מים, וכי התשתיות שנותרו בו אינן יציבות. גם בשני המתקנים האחרים נרשמו פגיעות משמעותיות שגרמו לשיבושים בשירותים.

המתקנים שנפגעו לא היו שוליים. במתקן שבאזור ריאזאן פועלים שניים משלושת מחשבי העל של יאנדקס, המשמשים לפיתוח בתחום הבינה המלאכותית. בעקבות הפגיעה נפגעו שירותי תשלום, אתרי אינטרנט ופלטפורמות מסחריות ברחבי רוסיה, וחלקם טרם שבו לפעול במלואם.

נתוני מערכת Cloudflare Radar, המנטרת תעבורת אינטרנט עולמית, הראו ביום ראשון ירידה דרמטית של כ-94% בתעבורה האוטומטית שמקורה ברשת יאנדקס, בהשוואה לממוצע שנמדד במחצית השנייה של ספטמבר. במדדים מסוימים נרשמה צניחה לרמות הקרובות לאפס. גם נתוני NetBlocks הצביעו על פגיעה חמורה בקישוריות: הקישוריות של רשת הענן של יאנדקס ירדה לכ-30% מהרגיל, ושל הרשת המרכזית לכ-63%.

הנתונים הדרמטיים עוררו גל שיתופים ברשתות החברתיות. משתמשים טענו כי הפגיעה ביאנדקס שיתקה גם מערכות אוטומטיות שהפיצו מסרים פוליטיים ותעמולה, ברקע ירידה באזכורים של הביטויים "לשחרר את פלסטין" ו"רצח עם", לצד עלייה באזכורים של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי. טענות דומות הועלו גם לגבי ירידה בפעילות תומכי מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית "אלטרנטיבה לגרמניה", שצנחה לפי הדיווחים ב-30% ביום אחד, ועוד 56% נוספים למחרת.

זלנסקי עצמו אימץ את הגרסה הדרמטית, ונשא נאום בפורום הביטחון בוורשה שבו קשר ישירות בין התקיפות לירידה בהרעלת השיח ברשת. "כשהתחלנו להגיב למבצע הרוסי נגד מרכזי הנתונים שלנו, וכשהתקיפות שלנו הגיעו למרכזי הנתונים של יאנדקס, פתאום היה קצת יותר קל לנשום ברשתות חברתיות רבות", אמר. "היו פחות שנאה, פחות פילוג ופחות פרובוקציות, כי היו פחות בוטים. וברור למדי מאיפה הגיעו אותם בוטים, אם הם נעלמו כשיאנדקס קרסה".

אלא שהתמונה המרגשת הזאת התחילה להתפוגג מהר. בדיקות טכנולוגיות מעמיקות העלו ספק כבד לגבי הקשר הישיר בין קריסת השרתים לירידה ברשתות הבוטים. חלק ניכר מהתעבורה האוטומטית של יאנדקס מקורו בסורקי אינטרנט, תוכנות האוספות מידע מאתרים לצורך הפעלת מנוע החיפוש, ולא בחוות בוטים פוליטיות. כלומר, מבחינה טכנית אכן מדובר ב"בוטים", אך לא בכאלה שמפיצים תעמולה.

חשבון בשם antibot4navalny, המתמחה במעקב אחר חוות טרולים ממומנות מדינה, דיווח כי תעבורת הבוטים נותרה יציבה כרגיל. באותו היום בדיוק שבו טען זלנסקי כי התעמולה דעכה, פרסם אותו חשבון כי חשבונות המקורבים לקרמלין המשיכו להפיץ סרטונים שקריים הטוענים כי מומחים דורשים להסיר את הסנקציות על רוסיה. אנליסט דני בשם ולדמר אוסטד אף ציין כי האינטראקציות בחשבונות התומכים בתנועת "מאגא" ובמפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" דווקא עלו מאז התקיפות, והגרפים שהציגו ירידה כביכול נראים כמעשה ידי בינה מלאכותית.

בבדיקת הנתונים התגלה גם פגם מתודולוגי: חלק מהגרפים שהופצו התייחסו ליום שטרם הסתיים, כך שהירידה המוצגת עשויה לנבוע פשוט מהשוואה שגויה בין פרקי זמן שונים ולא מאירוע אמיתי. יתרה מזאת, בדיקות שפורסמו הצביעו על כך שלא נרשמה קריסה מקבילה בכלל התעבורה האוטומטית שמקורה ברוסיה, אלא רק בתעבורה הספציפית של יאנדקס.

התוצאה היא פרדוקס: הטענה שהתקיפות האוקראיניות ריסנו את מכונת התעמולה הרוסית, אולי היא עצמה חלק מתעמולה. בעוד הפגיעה הפיזית בתשתיות יאנדקס היא עובדה מתועדת ומאושרת על ידי החברה עצמה, הקשר בינה לבין היחלשות רשתות הבוטים האנטי-ישראליות נותר בגדר השערה שלא הוכחה. בינתיים, רוסיה ממשיכה להתמודד עם שיבושי התקשורת והשירותים הדיגיטליים, ומחכה לראות אם מרכזי הנתונים הפגועים ישובו לפעול במלואם.