בנק ישראל: הציבור העדיף פיקדונות קצרים בריבית זניחה

הציבור הישראלי ממשיך להעדיף נזילות על פני תשואה, גם כשהמחיר הוא ריבית זניחה. נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר מראים כי 43% מכלל הכספים שעברו מחשבונות העו"ש לפיקדונות, הופנו למסלולים קצרי טווח שמניבים בקושי יותר מאפס.

מדובר בסכום של כ-14 מיליארד שקל שהופקדו בפיקדונות לתקופה של עד חודש, כולל פיקדונות יומיים ושבועיים. הריבית השנתית הממוצעת במסלולים האלה עמדה על 1.36% בלבד, רמה שככל הנראה אינה מצליחה לכסות אפילו את השחיקה הריאלית בכוח הקנייה של הכסף.

הבולטת מבין הקטגוריות הקצרות הייתה דווקא זו עם הריבית הנמוכה ביותר. הציבור הפקיד כ-6.3 מיליארד שקל בפיקדונות יומיים, שם הריבית הממוצעת צנחה לכ-0.67% בלבד. על הפקדה של 100 אלף שקל, מדובר בתשואה שנתית של כ-670 שקל, או בערך 56 שקל בחודש, לפני מס.

הנתון מקבל משמעות נוספת כשמשווים אותו להתנהגות בחודש הקודם. באוגוסט הופקדו במסלולים הקצרים כ-16.9 מיליארד שקל, שהיוו כ-44.2% מסך ההפקדות. בספטמבר ירד גם הסכום וגם החלק היחסי, כך שלמעשה אין מדובר בהחרפה של המגמה, אלא בהמשכה. מה שכן ירד משמעותית הוא גובה הריבית: הממוצע המשוקלל בפיקדונות עד חודש צנח מכ-1.56% באוגוסט לכ-1.36% בספטמבר, ובפיקדונות היומיים הירידה הייתה מכ-0.92% לכ-0.67%.

מנגד, החלופה הברורה לנזילות עם תשואה גבוהה יותר, הקרנות הכספיות, לא הצליחה למשוך את הציבור בהיקפים דומים. אף שהריבית השנתית הצפויה בקרנות אלה נעה בין 3% ל-3.25%, פי כמעט חמישה מהריבית בפיקדון היומי, הן גייסו לכל היותר כ-4.6 מיליארד שקל, פחות משליש מהסכום שזרם לפיקדונות הקצרים. בדירוג הקרנות הכספיות לספטמבר עמדה התשואה החודשית הממוצעת על כ-0.26% בלבד, נתון שכבר מאחוריהן ואינו מבטיח המשך דומה.

מי שהיה מוכן לנעול את הכסף לתקופה ארוכה יותר קיבל תמורה משמעותית יותר. בפיקדונות בריבית קבועה לחצי שנה עד שנה הופקדו כ-8.6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 3.54%. לתקופות של שנה עד חמש שנים הופנו כ-4.72 מיליארד שקל נוספים, בריבית ממוצעת של 3.16%. בפיקדונות קצרים יותר, לחודש עד חצי שנה, הופקדו כ-4.1 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 2.63%.

הפערים בין הבנקים בולטים במיוחד בקטגוריית הפיקדונות לשנה בריבית קבועה, שבה הופקדו בספטמבר כ-8.6 מיליארד שקל. שני בנקים קטנים הציעו את הריביות הגבוהות ביותר: בנק ONE ZERO הציע ריבית של 6% למצטרפים חדשים בלבד, על הפקדה של עד 100 אלף שקל ובכפוף לתנאים של העברת משכורת ושימוש בכרטיס אשראי. אחריו ניצב בנק ירושלים עם ריבית של 3.6%. בקבוצת הפיקדונות לחצי שנה עד שנה, הפועלים הציג את הריבית הגבוהה ביותר בין הבנקים הגדולים, 3.77%, לעומת 2.79% בלבד בבנק מסד, פער של כמעט נקודת אחוז שמתורגם לכ-976 שקל בשנה על כל 100 אלף שקל.

תקופה ארוכה יותר אינה מבטיחה בהכרח ריבית גבוהה יותר. בפיקדונות קבועים לשנה עד שנתיים הממוצע עמד על 3.22%, לשנתיים עד שלוש שנים הוא ירד ל-2.93%, ולשלוש עד חמש שנים עלה מעט ל-3.01%. בקטגוריית הפיקדונות לשנה עד שנתיים, שבה הופקדו כ-3.5 מיליארד שקל, בנק יהב הציע את הריבית הגבוהה ביותר, 3.8%, בעוד בנק מסד נותר בתחתית עם 1.9% בלבד.

הפער בין נזילות לתשואה אינו זניח. פיקדון יומי שמניב 0.67% לעומת חלופה נזילה שמניבה 3% בשנה יוצר פער של כ-2,330 שקל בשנה על כל 100 אלף שקל, לפני מס. גם על תקופה קצרה של שלושה חודשים, הפער על 300 אלף שקל מגיע לכ-1,748 שקל. בחישוב הזה טמון ההסבר לכך שחוסכים רבים, גם כשהם יודעים שהכסף לא יידרש להם בקרוב, משאירים אותו במסלולים הנזילים ביותר ומוותרים מרצון על תשואה גבוהה משמעותית.