רשות ניירות ערך מזהירה: אתרי השקעות זרים מתחזים לישראלים

רשות ניירות ערך פרסמה היום (חמישי) אזהרה חמורה לציבור הרחב בנוגע לתופעה מתרחבת של אתרי אינטרנט זרים המציעים שירותי מסחר והשקעות, ומוצגים למשתמשים בישראל בעברית שוטפת, בלי שיש להם כל זיקה למדינה ובלי שפעילותם מפוקחת כאן.

לפי הודעת הרשות, כלי תרגום אוטומטיים ומערכות בינה מלאכותית מתקדמות מאפשרים כיום לאתרים בינלאומיים להציג את עצמם בעשרות שפות ולהתאים את התצוגה למיקום הגולש באופן מיידי. התוצאה היא שאתר שמופעל במדינה זרה לחלוטין עשוי להיראות כמו שירות ישראלי מקומי, כאשר בפועל אין לו שום קשר לארץ ושום אישור לפעול מול משקיעים ישראלים.

החשיפה של הציבור לאתרים הללו מתבצעת בעיקר בשתי דרכים. הראשונה היא חיפוש פשוט במנועי חיפוש של מונחים כמו "השקעות" או "מסחר אוטומטי", שמוביל ישירות לאתר המוצג כולו בעברית. הדרך השנייה היא חשיפה למודעות ממומנות ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש או באתרי תוכן, המנוסחות בעברית ומכוונות במיוחד לגולשים בישראל. באתרים עצמם מופיעים לרוב הסברים מפורטים, המלצות משתמשים בעברית ותמונות של "לקוחות מרוצים", שיוצרים מראית עין של שירות אמין ומקומי.

בשלב הבא מוזמן הגולש להשאיר פרטים אישיים או לפתוח צ'אט עם נציג שירות. גם ההתכתבות עצמה מתנהלת בעברית שוטפת, לעיתים מבוססת גם היא על תרגום אוטומטי, מה שמחזק עוד יותר את התחושה שמדובר בגורם ישראלי. בשלב הזה המשתמש כבר מוסר פרטים מזהים ולעיתים אף מעביר כספים, בלי לדעת מול איזה תאגיד הוא מתקשר באמת, באיזו מדינה הוא רשום ומי מפקח עליו, אם בכלל.

הבעיה מתגלה בדרך כלל כאשר המשקיע מבקש למשוך את כספו. ברשות מציינים כי במקרים רבים מתברר אז שהגוף פועל מחוץ לישראל, שהדין החל על ההתקשרות הוא דין זר, ושאכיפת הזכויות או השבת הכספים כרוכה בקושי משמעותי, ולעיתים כלל אינה אפשרית בפועל. מדובר בסיכון שחורג מעבר להפסד השקעה רגיל, ונוגע ישירות לחוסר יכולת לקבל בחזרה את הכסף שהועבר.

הרשות מפרטת שורה ארוכה של סימני אזהרה שכדאי לשים לב אליהם. בכתובת האתר ניתן לזהות סיומות דומיין חריגות כמו ‎.top‎, ‎.vip‎, ‎.xyz‎ או ‎.online‎, או נתיב שמעיד על תרגום אוטומטי. תפריט בחירת שפה הכולל עשרות שפות שונות הוא סימן מובהק נוסף לתוכן אחיד שמתורגם אוטומטית לכל שוק. כמו כן, יש לשים לב לניסוחים לא טבעיים בעברית, שגיאות תחביר, ומונחים מקצועיים שתורגמו בצורה שגויה.

סימן אזהרה מרכזי נוסף הוא היעדר ציון ברור של שם התאגיד המפעיל, מספר הרישום שלו, מדינת ההתאגדות או זהות הרגולטור המפקח. לעיתים מוצג רגולטור זר שאינו רלוונטי כלל לפעילות מול משקיעים בישראל. דרכי ההתקשרות מוגבלות בדרך כלל לטופס באתר או לצ'אט, בלי כתובת פיזית ובלי מספר טלפון ישראלי. ברשות מזהירים גם מפני אתרים שמאפשרים הרשמה והפקדת כספים מיידית, בלי הסבר ברור על הסיכונים, לצד הבטחות לתשואה גבוהה באמצעות "מערכת אוטומטית" או "אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית".

הרשות מדגישה כי עצם הצגתו של אתר בעברית אינה מעידה בשום צורה שמדובר בגוף ישראלי או שהפעילות שלו מפוקחת במדינה. לכן, הקריאה לציבור היא לבדוק לעומק, לפני מסירת פרטים אישיים או העברת כספים, את זהות התאגיד המפעיל, את מדינת רישומו ואת מעמדו הרגולטורי, ולוודא כי מדובר בגוף המחזיק ברישיון או בהיתר כדין בישראל, ככל שהדבר נדרש.

לצד פרסום האזהרה, הרשות לניירות ערך מזמינה את הציבור לדווח על מקרים חשודים או על התנהלות לא תקינה בשוק ההון באמצעות קו ישיר, המאפשר גם מסירת מידע בעילום שם. האזהרה מגיעה על רקע התרחבות מתמשכת של הונאות השקעה מקוונות, כאשר חלק ניכר מהפעילות המקורה מחוץ לישראל מקשה מאוד על הרשויות המקומיות לאכוף את החוק ולהגן על כספי המשקיעים.