משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) לראשונה תוכנית אסטרטגית לאומית שקובעת יעדים מדויקים למספר הרופאים המומחים בישראל עד שנת 2035. מדובר בצעד חסר תקדים: לא רק קביעת יעד כולל, אלא פירוט מדויק כמה מומחים יידרשו בכל תחום רפואי ספציפי, ובאיזה אזור בארץ.
על פי התחזית, מספר הרופאים בישראל צפוי לגדול מכ-37 אלף כיום לכ-53 אלף בתוך עשור, עלייה של 42%. מספר המומחים צפוי לגדול בקצב מהיר אף יותר, מכ-20 אלף לכ-32 אלף, עלייה של 57%. המשמעות היא שבתוך עשור יצטרפו למערכת הבריאות יותר מ-11 אלף מומחים חדשים.
את היעדים גיבשה הוועדה המייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה, שהוקמה בינואר 2025 ועומד בראשה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. בוועדה חברים 22 נציגים, בהם נציגי בתי חולים מהמרכז ומהפריפריה, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, המועצה המדעית ומשרד האוצר.
דגש מיוחד בתוכנית ניתן למקצועות הסובלים כיום ממחסור חמור. ברפואת המשפחה צפוי מספר המומחים לעלות מכ-2,630 לכ-4,530. בגריאטריה צפויה כמעט הכפלה, מכ-520 מומחים לכ-1,010, וברפואה דחופה המספר יעלה מכ-370 לכ-720. הקפיצה החדה ביותר צפויה דווקא בתחום קטן יחסית: כירורגיית כלי דם, שם צפוי המספר לעלות פי ארבעה, מכ-40 מומחים בלבד לכ-160.
לעומת זאת, במקצועות כמו אורתופדיה, רפואת עיניים וכירורגיה פלסטית, התוספת המתוכננת תהיה מתונה בהרבה, כרבע בלבד. מאחר שהאוכלוסייה עצמה צפויה לגדול בכחמישית באותה תקופה, מדובר בפועל כמעט בשמירה על המצב הקיים ביחס לגודל האוכלוסייה.
נקודת התורפה המרכזית של התוכנית היא הפיזור הגיאוגרפי. כמחצית מהמומחים הפעילים כיום בישראל, יותר מ-10 אלף מתוך כ-20 אלף, מרוכזים באזור המרכז. הפער בולט במיוחד בנוירולוגיה: במחוז הדרום שיעור המומחים עומד כיום על 38% בלבד מהיעד שנקבע ל-2035, לעומת 85% במחוז המרכז. פער דומה קיים באונקולוגיה וברדיולוגיה, כשמחוזות הצפון והדרום נותרים מאחור באופן עקבי.
במשרד הבריאות הזהירו כי ללא תכנון לאומי מסודר, "אי הצלחה בפיזור הרופאים בכלל האזורים עלולה להביא לריכוז של המומחים החדשים בבתי החולים הגדולים ובמרכז הארץ, באופן שימנע מחלק גדול מאוכלוסיית ישראל ליהנות מגידול זה". הוועדה המליצה לשאוף לשיעור אחיד של מומחים לנפש בכל אזורי הארץ, אך הדגישה כי נקודות הפתיחה שונות מאוד ממקצוע למקצוע ומאזור לאזור.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לדרכי היישום ואמר כי "יש כלים כלכליים שהתחילו להיכנס לפועל, והם יתמרצו את בתי החולים ואת קופות החולים" להגדיל את נוכחות המומחים בפריפריה. לדבריו, בין הכלים הנוספים נמצאים הרחבת תוכניות לעידוד עבודה באזורי ביקוש, קידום התמחויות משולבות בין בתי חולים גדולים לבתי חולים בפריפריה, וכן משא ומתן על הסכם שכר חדש שיהווה תמריץ נוסף לבחירת מקצועות ואזורים נדרשים.
לצד הנתונים האופטימיים, התוכנית אינה מתייחסת במפורש לתופעת עזיבת הרופאים לחו"ל, המעיבה על יכולת החיזוי. בין השנים 2023 ל-2025 עזבו את ישראל 1,369 רופאים לתקופה של שנה לפחות לפחות, כמעט כפול מהתקופה המקבילה לפני עשור, לפי מחקר אקדמי שפורסם לאחרונה. בקיזוז החוזרים, איבדה ישראל נטו כ-255 רופאים בשנה בממוצע ב-2023 וב-2024, לעומת 54 בלבד בעשור הקודם. בתשובה לכך מסר בר סימן טוב כי במשרד "לחלוטין לא מקלים ראש בעזיבתם של רופאים", והוסיף כי "הקמנו מנהלת קשר עם רופאים שנמצאים בהכשרה בחו"ל, ונגיד להם: בואו תחזרו לארץ. אנחנו גם מביאים את זה בחשבון וגם פועלים לצמצום התופעה".
לצד הגידול המתוכנן במספר הסטודנטים לרפואה, מכ-820 שהחלו ללמוד בשנת 2020 לכ-1,650 השנה וליעד של 2,000 עד שנת 2030, צפויה גם ירידה במספר הרופאים שלמדו בחו"ל, בעקבות רפורמת יציב שצמצמה את רשימת מוסדות הלימוד המוכרים. המשרד מעריך כי השינוי ישפר גם את איכות ההכשרה של הרופאים החדשים. הצלחת התוכנית כולה תימדד בשנים הקרובות בשאלה אם היעדים הארציים אכן יתורגמו לקיצור תורים ולנגישות טובה יותר לרופאים מומחים, במיוחד עבור תושבי הפריפריה.
משרד הבריאות מציג לראשונה יעדים לאומיים ברורים להכשרת רופאים מומחים עד 2035, אך האתגר האמיתי יהיה לממש אותם בשטח ולצמצם את הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה