הלמ"ס: מחירי הדירות בירידה הארוכה מזה עשור

מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר 2026 ירד ב-0.5% בהשוואה לאוגוסט, כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למרות הירידה, קצב האינפלציה השנתית דווקא עלה ל-1.6%, לעומת 1.5% בחודש הקודם, משום שמדד ספטמבר אשתקד היה שלילי בשיעור חד יותר של 0.6%. הנתון נותר בתוך טווח היעד של בנק ישראל, העומד על עד 3%.

במקביל פרסמה הלמ"ס את מדד מחירי הדירות, ממנו עולה כי מחירי הדיור בישראל נמצאים בגל הירידות השנתי הארוך ביותר מזה עשור. בהשוואה שנתית, בין יולי-אוגוסט 2026 לתקופה המקבילה אשתקד, ירדו מחירי הדירות ב-1.8%. בראייה חודשית, השוואת העסקאות שבוצעו ביולי-אוגוסט 2026 מול יוני-יולי 2026 מראה ירידה של 0.6%. מדובר בגל הירידות הארוך ביותר מאז פרקי זמן קצרים יותר שנרשמו ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023.

הירידות השנתיות נרשמו בכל מחוזות הארץ. מחוז המרכז הוביל עם צניחה של 2.7%, ואחריו תל אביב עם ירידה של 1.9%. במחוז הדרום נרשמה ירידה של 1.5%, בחיפה 1.4%, בצפון 0.8% ובירושלים ירידה מתונה של 0.2% בלבד. גם מחירי הדירות החדשות ירדו, ב-0.4% בהשוואה שנתית, כאשר ניכוי עסקאות שבוצעו בסבסוד ממשלתי, שהתרחבו ל-45.8% מכלל העסקאות, מעמיק את הירידה בשוק החופשי ל-0.8%.

בניגוד למגמה במחירי הדיור לרכישה, שוק השכירות מציג תמונה הפוכה לחלוטין. מתוך מדד המחירים לצרכן עולה כי שכר הדירה הכללי עלה ב-0.4% בספטמבר. אולם בפילוח לפי סוגי שוכרים מתגלה פער עצום: שוכרים שחידשו חוזה קיים ראו עלייה של 2.4% בלבד, בעוד שוכרים חדשים, שנכנסו לדירות שבהן התחלף הדייר, נדרשו לשלם 5.3% יותר. הלמ"ס מציינת כי מרבית השוכרים אינם חווים שינוי מחיר במהלך השנה, בשל חוזים ללא מנגנוני הצמדה.

נתוני חברת WeCheck לספטמבר מחזקים את התמונה. שכר הדירה הממוצע בישראל עמד על 5,067 שקלים בחודש, עלייה של 3.4% לעומת ספטמבר אשתקד. במקביל, היצע הדירות להשכרה צנח ב-26.5% בהשוואה לאוגוסט, לכ-11,889 דירות בלבד, אם כי מדובר בחלקו בדפוס עונתי של סוף הקיץ. לעומת ספטמבר אשתקד, ההיצע עדיין גבוה ב-2.7%.

הפערים בין הערים חדים. באשדוד נרשמה העלייה השנתית הגבוהה ביותר, 8%, לשכר דירה ממוצע של 4,672 שקלים, לצד ירידה של 30.9% בהיצע הדירות הפנויות בהשוואה לאוגוסט. בירושלים שכר הדירה עלה ב-5.9% ל-5,743 שקלים, וההיצע ירד ב-36.9%. בראשון לציון נרשמה עלייה שנתית של 4.2% לסכום ממוצע של 5,290 שקלים. לעומת זאת, בהרצליה ובנתניה שכר הדירה כמעט שלא השתנה בהשוואה לספטמבר אשתקד, ובתל אביב נרשמה עלייה מתונה של 1.4% בלבד בשנה, לצד ירידה חודשית של 2% לעומת אוגוסט, לרמה של 6,770 שקלים.

רמי רונן, מנכ"ל ומייסד WeCheck, מסביר כי העלייה בשכר הדירה נובעת מכמה גורמים במקביל. "הריבית הגבוהה הופכת את ההשקעה בדירות להשכרה ללא כדאית, היות שהתשואה בישראל על דירות להשכרה נמוכה, היא נעה בין 2.5% ל-3%, ובריבית של היום קשה להצדיק את זה", אמר. לדבריו, מי שבעבר רכש דירה מתוך מחשבה שההכנסה משכירות תכסה את המשכנתא, כבר לא יכול לסמוך על כך כיום.

על העלאת מס הרכישה למשקיעים אמר רונן כי המהלך הניב תוצאה הפוכה מהמטרה. "המדינה עשתה את זה מתוך מחשבה שהיא תצנן את שוק הנדל"ן, אבל בפועל היא פשוט גרמה בדיוק להפך, לעליית מחירים בדיור להשכרה", ציין. לדבריו, מאז סוף 2022 ההיצע רק מצטמצם בעוד הביקוש גדל, "זה בטח לא גדל בהתאם לגידול האוכלוסייה, אלא אפילו קטן". הוא קרא למדינה לעודד כניסת משקיעים חדשים לתחום כדי להגדיל את ההיצע, "אחרת הצפי הוא שהמחירים ימשיכו לעלות".

הקיפאון ניכר גם בצד הקבלנים. בחודש אוגוסט נמכרו בשוק החופשי 6,242 דירות בלבד, אחת הרמות הנמוכות ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. פחות עסקאות נרשמו רק בשנים 2002-2003, בשיא האינתיפאדה השנייה, ובשנת 2011 בעת המחאה החברתית. כמעט שליש מעסקאות הקבלנים בחמשת האזורים שבוחן משרד האוצר כללו הטבות מימון, לעומת 20% בלבד במאי, כשבאזור חדרה השיעור הגיע ל-73%.

הנתונים הכלכליים יעמדו במוקד תשומת הלב בשבוע הבא, כאשר בנק ישראל צפוי לקבל את החלטת הריבית הבאה שלו ב-21 באוקטובר. לפי הערכות כלכלנים, הירידה המתונה במדד, בשילוב העלייה בקצב האינפלציה השנתית, מקטינה את הסיכוי להפחתת ריבית רביעית ברציפות, אף שהנתון עדיין נמצא בתוך יעד היציבות של הבנק.