ישראל צפויה להיות המדינה המובילה בצמיחה כלכלית בקרב כלל המדינות המפותחות בשנת 2026, עם שיעור צמיחה חזוי של 4.5%. כך עולה מדו"ח חדש שפרסם ארגון ה-OECD, המבוסס על תחזיות קרן המטבע הבינלאומית.
במקום השני בטבלה מדורגת דנמרק, עם שיעור צמיחה חזוי של 3.7%, כאשר שאר המדינות המפותחות מציגות תחזיות צמיחה נמוכות משמעותית מישראל. הפער בין ישראל למדינה המדורגת אחריה עומד על כ-0.8 נקודות אחוז, פער ניכר בקנה מידה בינלאומי.
מעבר לנתון הצמיחה עצמו, הדו"ח מתייחס גם למצב הגירעון בישראל, שנמצא כיום בשפל היסטורי, וכן לגידול בהיקף ההשקעות הזרות הזורמות למשק הישראלי. שני הנתונים הללו נתפסים בדרך כלל כאינדיקטורים לאמון בינלאומי ביציבות הכלכלית של המדינה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר להגיב לפרסום ותיאר אותו כהישג משמעותי. "תחזית הצמיחה של ה-OECD היא תעודת כבוד לכלכלת ישראל ולאזרחי ישראל", אמר סמוטריץ'. "גם מול אתגרים מורכבים, הוכחנו שהמשק הישראלי עוצמתי, דינמי ומוביל את העולם המפותח".
השר הוסיף כי מדובר בתוצאה של מדיניות מכוונת ולא בתופעה מקרית. "הנתון ההיסטורי הזה, לצד הגירעון הנמוך והאמון הבינלאומי שבא לידי ביטוי בהשקעות הזרות, אינם מקריים, הם תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית, שקולה ונחושה", מסר סמוטריץ'. "נמשיך להוביל את המשק בצמיחה, לחזק את האזרחים ולהבטיח עתיד כלכלי איתן למדינת ישראל. לא מהמרים על עתיד מדינת ישראל, גם בכלכלה".
מבחינה אנליטית, מדובר בנתון שמעורר עניין רב בשל ההקשר שבו הוא מתפרסם. המשק הישראלי התמודד בשנים האחרונות עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים, שהשפיעו על הפעילות הכלכלית, על שוק ההון ועל תזרים ההשקעות. תחזית צמיחה גבוהה כל כך, המציבה את ישראל בראש רשימת המדינות המפותחות, מעידה על כך שהמשק הצליח לספוג את הזעזועים ולשמור על מגמת התאוששות.
יש לציין כי תחזיות צמיחה, גם כאשר הן מגיעות מגופים בינלאומיים מוערכים כמו ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, אינן תחזיות ודאיות. הן מבוססות על הערכות הנגזרות מנתוני העבר ומהנחות לגבי ההתפתחויות הצפויות בעתיד, ועשויות להשתנות בהתאם לאירועים גיאופוליטיים, שינויים בשווקים הגלובליים או התפתחויות בלתי צפויות במשק המקומי.
השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק בחודשים הקרובים היא האם התחזית האופטימית אכן תתממש בפועל. גורמים כלכליים צפויים לעקוב מקרוב אחר נתוני הצמיחה הרבעוניים, אחר התפתחות הגירעון ואחר היקפי ההשקעות הזרות, על מנת לבחון האם המגמה החיובית נמשכת או שמא מדובר בתחזית שתעבור התאמות כלפי מטה בהמשך הדרך, כפי שקורה לא אחת עם תחזיות כלכליות ארוכות טווח.
בשלב זה, הפרסום מתקבל בממשלה כבשורה כלכלית חיובית, והוא צפוי לשמש את גורמי האוצר כטיעון מרכזי בוויכוחים הציבוריים והפוליטיים על ניהול הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. בהמשך השנה צפויים להתפרסם עדכונים נוספים לתחזית, שיאפשרו לבחון עד כמה הנתון ההיסטורי שפורסם משקף מגמה יציבה.
**סיכום**: דו"ח ה-OECD מציב את ישראל בראש תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2026 עם 4.5%, לפני דנמרק, בשעה שגם הגירעון וההשקעות הזרות מצביעים על שיפור במצב הכלכלי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה