ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות התביעה פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפרקליט המדינה עמית איסמן, למפכ"ל המשטרה דניאל לוי ולראש אגף החקירות והמודיעין בועז בלט, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו.
הפנייה של התנועה מתייחסת לשני חשדות מרכזיים: הפעלת סמכויות שלטוניות משיקולים אישיים על חשבון האינטרס הביטחוני, וניסיון למנוע מבר להגיש תצהיר לבית המשפט העליון במסגרת העתירות נגד פיטוריו. לטענת התנועה, אם הלחצים שהופעלו על בר נועדו למנוע הצגת עובדות מהותיות בפני בית המשפט, מדובר בחשד לשיבוש מהלכי משפט.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עורך הדין אליעד שרגא, מסר: "סמכויות ביטחוניות ניתנו לראש הממשלה כדי להגן על אזרחי ישראל. החשש שנעשה בהן שימוש לקידום אינטרסים אישיים, לצד הטענה לניסיון למנוע מסירת תצהיר לבית המשפט, מחייב בירור יסודי. הציבור זכאי לדעת אילו שיקולים הנחו את ההחלטות שנגעו לביטחונו. על רשויות האכיפה לחקור את החשדות ללא מורא וללא משוא פנים".
בכתב התביעה טוען בר כי העביר לנתניהו שורת התרעות מפורטות בחודשים שקדמו לטבח, בעיקר סביב חגי האביב ובין יולי לספטמבר 2023. לדבריו, הוא הזהיר מפני שחיקה חמורה בהרתעה הישראלית, התריע כי יחיא סינוואר הפך "משיחי", ודרש לצאת למבצע סיכולים ממוקדים נגד הנהגת חמאס. בר טוען כי נתניהו דחה את ההמלצות ודבק באסטרטגיה של "שקט בכל מחיר".
לגבי ליל 7 באוקטובר עצמו, בר דוחה את הטענה כאילו הסתיר מידע, וטוען כי כבר בשעה 03:03 הופצה התרעה לכלל גופי הביטחון וניתנה הנחיה לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. לפי התביעה, נתניהו מעולם לא מסר לבר את מספר הטלפון הנייד שלו, דרש שכל קשר יתבצע דרך מתווכים, ואף אסר עליו לשוחח ישירות עם שר הביטחון דאז יואב גלנט.
מנגד, יממה לאחר הגשת התביעה נחשפו מסמכים וציטוטים מדיונים ביטחוניים שלטענת נתניהו מציגים תמונה שונה מדבריו של בר. בין הקטעים שלטענת נתניהו הושמטו מכתב התביעה: פרטים מהערכת המצב בליל הטבח והגדרתו של סינוואר כ"מנהיג מפוכח". גם הפאנליסט יקי אדמקר התייחס לכך בערוץ 14 ושאל: "למה לוקח 3-4 שעות לרגע הזה שמגיע דוח סיכום הערכת מצב ללשכת רה"מ? איך יכול להיות שבשעה 5:15 הוא לא מרים את הטלפון לנתניהו ואומר לו אנחנו קיבלנו אינדיקציות חריגות במהלך הלילה". אדמקר הדגיש גם את הכפיפות הישירה של ראש השב"כ לראש הממשלה לפי חוק.
מבחינה משפטית, נתניהו ניצב כעת בפני דילמה. עורך הדין רועי טיבי הסביר כי לראש הממשלה 60 יום להגיש כתב הגנה, ועליו להודיע האם הוא משתמש בחסינות. "בית המשפט יכול לדון בשאלה המשפטית, האם הפרסומים הללו נכנסים תחת התבטאויות למען מילוי התפקיד שלו. אם ייקבע שעל חלקן זה לא למען מילוי תפקידו, יכולה להיות הסרה חלקית של התביעה. אם ייקבע שיש חסינות, התביעה לא תידון", אמר טיבי.
לדברי טיבי, השאלה המרכזית אינה הסרת החסינות אלא האם נתניהו בכלל יבחר להעלות את הטענה. "למעשה רונן בר מלין על פרסומים שנתניהו פרסם עליו, שנתניהו טוען עליהם שהם אמת. יש הגנה בחוק, אמת בפרסום. נטל ההוכחה על הנתבע, נתניהו. הוא יצטרך לשכנע שכל מה שאמר הוא אמת ושיש עניין ציבורי. אם הוא טוען אמת אבל יבחר להשתמש בחסינות, זה יחזק את טענות בר", הסביר.
החסינות שעליה מדובר אינה חסינות אוטומטית, אלא חסינותו של נתניהו כחבר כנסת, שאינה נדונה בכנסת אלא נטענת ונדונה בבית המשפט עצמו. בר, בתביעתו, קורא לנתניהו שלא להסתתר מאחורי חסינות פרלמנטרית, וטוען כי בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, בית המשפט הוא הזירה שבה האמת תצא לאור. בר גם כולל בתביעה דרישה לחשיפת פרוטוקולים ומסמכים חסויים מתקופת קבלת ההחלטות שקדמו לטבח.
כעת צפויים נתניהו ועורכי דינו להחליט תוך 60 יום כיצד להגיב לתביעה, ואם יבחרו לטעון לחסינות פרלמנטרית. במקביל, היועצת המשפטית לממשלה תצטרך להכריע בדרישת התנועה לאיכות השלטון לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בפעם השנייה מאז אפריל 2025.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה