החשב של ניו יורק חוזר בו: לא ירכוש אג"ח ישראל

מהפך דרמטי בניו יורק: החשב הכללי של העירייה, מארק לוין, שהבטיח לקהילה היהודית להחזיר את איגרות החוב הישראליות לתיקי הפנסיה העירוניים, חוזר בו מהבטחתו. עשרה חודשים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד, הודיע לוין כי העירייה לא תרכוש את האג"ח, בטענה שהמהלך "אינו מתאים כיום" מבחינה פיננסית.

לוין, דמוקרט יהודי דובר עברית ותומך מוצהר בישראל, הציג את עצמו לאורך כל הקמפיין כמי שיתקן את מדיניות קודמו בתפקיד. בראיון שפרסם ל"ניו יורק טיימס" הסביר כי צוות ההשקעות שלו בחן את הנושא לעומק והגיע למסקנה שההשקעה כרגע לא כדאית. "תמיד אמרתי שזה יתבסס על שיקולים פיננסיים בלבד, ולא על פוליטיקה, זו עדיין עמדתי", אמר. "אבל נכון לעכשיו, אנחנו סבורים שבגלל כמה אתגרים טכניים ובגלל שיקולים פיננסיים, זו אינה השקעה שאנחנו יכולים לבצע כרגע".

החזרה בו של לוין חושפת סתירה צורמת בין מה שהבטיח למצביעים לבין מה שהוא מבצע בפועל כעת. במהלך הקמפיין, ובמשך חודשים גם אחרי שנכנס לתפקיד בינואר, הוא הגן בלהט על הרעיון. באפריל האחרון עוד הדגיש: "אג"ח ישראל לא החמיצו תשלום במשך 70 שנה, מעולם, אפילו לא פעם אחת". הוא אף מחה אז על כך שדווקא ההשקעות בישראל מעוררות הפגנות, בעוד השקעות העיר בסעודיה, בפקיסטן ובסין לא זוכות למחאה דומה.

מאחורי ההחלטה עומד סכום צנוע יחסית בתוך קופה ענקית. חמש קרנות הפנסיה של עובדי עיריית ניו יורק מנהלות יחד כ-326 מיליארד דולר עבור יותר מ-750 אלף עובדים וגמלאים, בהם מורים, שוטרים וכבאים. ללוין שיקול דעת ישיר על כ-1.3 מיליארד דולר בלבד, ומתוכם נרכשו בעבר האג"ח הישראליות. העירייה ממשיכה להחזיק בהשקעות של יותר מ-285 מיליון דולר בחברות ישראליות, כך שההחלטה נוגעת רק לרכישת חוב ממשלתי חדש.

במשרדו של לוין מסבירים כי הורדות דירוג האשראי של ישראל במהלך המלחמות, לצד חוסר יציבות אזורי והעדפה לאג"ח בטווחים קצרים יותר, הפכו את ההשקעה לפחות משתלמת. חברת הדירוג פיץ' מעניקה כיום לישראל דירוג A עם תחזית שלילית, ואילו S&P ומודי'ס שינו את התחזית שלהן משלילית ליציבה, אך הדירוגים עצמם עדיין נמוכים מרמתם לפני המלחמה.

לוין הודה כי ההחלטה קשה לו באופן אישי. הוא דובר עברית, ביקר בישראל פעמים רבות ויש לו בה חברים ובני משפחה. "אני מרגיש קרבה אמיתית למדינה, ולבי גם נשבר לנוכח מצב הפוליטיקה במדינה עכשיו", אמר, תוך שהוא מותח ביקורת על ממשלת נתניהו. לדבריו, כשהבטיח את חידוש הרכישות, לפני כשנה וחצי, הוא ציפה שדירוג האשראי של ישראל ישתפר ושהריבית תעלה, ציפיות שלא התממשו.

ההחלטה מתקבלת על רקע לחץ פוליטי ברור. ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, תומך בתנועת החרם על ישראל והתנגד בפומבי לחידוש הרכישות. עוד בינואר הוא אמר: "אני לא חושב שאנחנו צריכים לרכוש אג"ח ישראל". פעילי חרם אף הפגינו באפריל מול משרדו של לוין בדרישה שימנע מהמהלך. לוין עצמו מתעקש שוב ושוב כי הכרעתו אינה אידיאולוגית.

החלטת לוין בעצם ממשיכה מדיניות שהחל בה קודמו בתפקיד, בראד לנדר, גם הוא יהודי פרוגרסיבי שמותח ביקורת תכופה על ישראל. לנדר הפסיק לרכוש אג"ח ישראליות ב-2023 לאחר שאג"ח בשווי כ-40 מיליון דולר הגיעו לפדיון, וטען אז שהוא פועל לפי מדיניות השקעות שנמנעת מרכישת חוב של מדינות זרות. ראש העיר דאז, אריק אדמס, האשים אותו שההחלטה משרתת את תנועת החרם, אך לנדר דחה את הטענה.

לא כל הגופים בניו יורק מיישרים קו. קרן הפנסיה של מדינת ניו יורק, בניהול החשב תומאס דינאפולי, היא גוף נפרד מקרנות העירייה, ובסוף מרץ החזיקה אג"ח ישראליות בשווי כ-333 מיליון דולר, יותר מפי שבעה מהסכום שהחזיקו בעבר קרנות העירייה. דינאפולי הבהיר שאין בכוונתו לשנות את המדיניות. מבחינת היקף גיוסי החוב של ישראל בעולם, שרק בשנת 2025 הסתכמו ביותר משני מיליארד דולר באמצעות ארגון הבונדס, מדובר בפגיעה מוגבלת, אך הדהוד המהלך ברחובות ניו יורק דווקא גדול.

לוין לא נקב במועד שבו האג"ח הישראליות עשויות לחזור לתיקי הפנסיה העירוניים, והבהיר שהבדיקה עדיין פתוחה. בינתיים, הפרשה ממשיכה להעמיק את הסדקים בין ראש העיר ממדאני לבין חלקים מהקהילה היהודית בניו יורק, שכבר ספגה בשבועות האחרונים סדרת משברים פוליטיים נוספים סביב יחסה לישראל.