ש"ס מאבדת מצביעים מסורתיים על רקע חוק הגיוס

ש"ס במשבר עמוק, וזה כבר לא עניין של מספרים בסקרים בלבד. הפרשנית הפוליטית שרי רוט חשפה אתמול (שישי) בשיחה עם המגיש יואב קרקובסקי תמונה קשה למפלגתו של אריה דרעי: הציבור המסורתי שתמך בש"ס במשך שנים, מתרחק ממנה בכמויות גדולות, וכל הסרטונים עם הקידוש והיין לא יעזרו להחזיר אותו.

"לש"ס יש בעיה", אמרה רוט בראיון. "יש לה שתי אוכלוסיות שמצביעות לה: בני התורה הספרדים, שמביאים לה לא יותר משישה מנדטים, ויש לה את המסורתיים, קהל ענק של אנשים שמאסו בש"ס בגלל התנהלותה בעניין חוק הגיוס". לדבריה, "לא יעזור שהם יעשו סרטונים עכשיו עם אבא שיש לו שני בנים, אחד משרת ואחד בישיבה, עם 'שלום עליכם' וקידוש ויין. זה לא יעבוד".

רוט המציאה דמות שממחישה את התופעה: "מסעודה משדרות", שלדבריה "תמיד אמרה 'הרב עובדיה' ונתנה נשיקה על הפתק ושמה ש"ס". לפי הניתוח שלה, "היא לא תעשה את זה שוב, כי הבן שלה משרת, וכי אריה דרעי התגאה בזה שיש לו נכדים עריקים". רוט לא חסכה שבטה גם מעצמה: "יכול להיות שאני כחרדית מסכימה איתו, אני מסכימה איתו. אבל מסעודה משדרות לא, וכמוה רבים".

המגמה לא נעצרת שם. לדברי רוט, מצביעים צעירים בכל הקצוות החרדיים, כולל בדגל התורה ובפלג החסידי של יהדות התורה, נעים ימינה ומתקרבים לאיתמר בן גביר. "גם שם הצעירים שאינם ממש מוצקים בעולם הישיבות, יותר ימניים", הסבירה. "אם הם רק יחשדו שגפני אמר מילה על השמאל, הם מטים אוזן לכל כיוון, אולי מישהו פזל, אולי גור, אולי זה". בש"ס המצב חמור עוד יותר בעיניה, מכיוון שאין למפלגה "מרן אחד שכולם סביבו", והרב יצחק יוסף לא מצליח לאחד את כל המצביעים מאחוריו.

התמונה הקשה לש"ס מתכתבת עם סקר רחב יותר שפורסם הערב ובוחן את מצב הגושים כולם, אחת עשרה ימים בלבד לפני הבחירות. לפי הסקר, גוש מתנגדי נתניהו, כולל המפלגות הערביות, מקבל 49 אחוז מהתמיכה הציבורית, לעומת 37 אחוז בלבד לגוש נתניהו. הפער בין הגושים עומד על שתים עשרה נקודות, ו-58 אחוז מהנשאלים מעדיפים ראש ממשלה שאינו נתניהו, לעומת 35 אחוז שעדיין תומכים בו.

הסקר מגלה גם כי 8 אחוז מהציבור עדיין מתלבטים למי להצביע, אך רק 3.7 אחוז מהם מתלבטים בין הגושים עצמם, ירידה לעומת הסקר הקודם שבו עמד הנתון על 5.4 אחוז. כמעט כל המתלבטים נעים בין מפלגות בתוך אותו גוש. בנוסף, 77 אחוז מהנשאלים הצהירו שבכוונתם להצביע ביום הבחירות, ורק 14 אחוז העריכו שיש סיכוי שישנו את הצבעתם ברגע האחרון.

הסקר בחן גם את מידת האמון הציבורי בין נתניהו למתחריו. בהשוואה לגדי איזנקוט, האחרון נתפס כאמין יותר, כמי שיוביל את ישראל למקום טוב יותר וכמי שיטפל טוב יותר ביוקר המחיה, בחינוך ובביטחון. גם מול נפתלי בנט נתניהו יוצא בתדמית פחות טובה: בנט נתפס אמין יותר ובעל יכולת טיפול טובה יותר במרבית התחומים שנבדקו. עם זאת, בקרב מצביעי הקואליציה עצמה, נתניהו עדיין מוביל בבירור על שני יריביו. בשאלה נוספת שנגעה לעימות בין נתניהו לראש השב"כ לשעבר רונן בר, 43 אחוז מהציבור השיבו שהם מאמינים יותר לבר, לעומת 34 אחוז שהאמינו יותר לנתניהו.

Naftali Bennett, version aצילום: נפתלי בנט

מעבר לנתוני הסקרים, מסתמן פרדוקס כלכלי מעניין סביב נתניהו. אנשי עסקים שהתעשרו בתקופת שלטונו, בהם מי שנהנו מפירות הסכמי אברהם, מצביעים דווקא נגדו, בעוד ישראלים שמתקשים לסגור את החודש וחרדים מפני חיוב האשראי ממשיכים לתמוך בו. גם ענף ההייטק, שבו שכירים צעירים מצליחים לרכוש דירות בזכות שכר גבוה, משגשג תחת ממשלותיו, ועדיין נחשב לבסיס תמיכה חלש עבורו. לעומת זאת, מי שההתמודדות הכלכלית קשה עבורם, אלו שילדיהם ממשיכים לגור בבית עמוק לתוך שנות השלושים לחייהם, נמנים דווקא עם תומכיו הנאמנים ביותר.

עם אחת עשרה ימים בלבד שנותרו עד יום הבחירות, התמונה שמצטיירת היא של מפה פוליטית בתנועה. ש"ס מתמודדת עם בריחת קהל המסורתיים שנטש אותה בעקבות סוגיית הגיוס, הגושים הגדולים נמצאים בפער ברור לטובת מתנגדי נתניהו, ואפילו בקרב בוחריו המסורתיים ניכרת שחיקה באמון. השאלה המרכזית שתעמוד לבדיקה ביום הבחירות היא האם המגמות שמשתקפות בסקרים ובניתוחים יתורגמו בפועל לקלפי, או שהמצביעים המתלבטים עדיין יחזרו בסופו של דבר לדפוסי ההצבעה המוכרים.