איזנקוט מוביל בכל הסקרים, הליכוד נחלש

שלושה סקרים חדשים שפורסמו בסוף השבוע מציירים תמונה עקבית: מפלגת ישר של גדי איזנקוט נמצאת במקום הראשון בכל אחד מהם, הרחק לפני הליכוד. הפער בין השתיים נע בין שלושה לשישה מנדטים, כשהנתון הדרמטי ביותר מגיע מסקר זמן ישראל, שם ישר מזנקת ל26 מושבים מול 20 בלבד לליכוד.

גם בסקר ישראל היום הפער ניכר: ישר מקבלת 24 מנדטים לעומת 21 לליכוד. בסקר מעריב, שבו נרשמה הנפילה החדה ביותר למפלגת השלטון, ישר מקבלת 21 מושבים בעוד הליכוד צונח ל18 מנדטים בלבד, הנתון הנמוך ביותר שנרשם לו בשלושת הסקרים.

התמונה הגדולה לא משתנה: אף גוש לא מתקרב לרוב הדרוש של 61 מנדטים. גוש נתניהו נע בין 49 ל-51 מושבים בלבד, וגם לגוש מתנגדי נתניהו אין יתרון מכריע, כשהוא נע בין 51 ל-54 מנדטים. המפלגות הערביות מחזיקות ב-13-14 מנדטים, והמילואימניקים והכלכלית, שאינה משויכת לאף גוש, נכנסת לכנסת בכל שלושת הסקרים עם ארבעה מושבים קבועים.

הדרמה האמיתית מתרחשת סביב אחוז החסימה. עמך ישראל של עופר וינטר עוברת אותו רק בסקר מעריב, שם היא זוכה לארבעה מנדטים. בזמן ישראל היא נעצרת על 2.8% ובישראל היום על 3.0%, בשני המקרים מתחת לסף הדרוש. התנודתיות הזו הופכת את המפלגה לגורם המכריע ביותר בקרב שעל חלוקת הגושים.

סקר מעריב, שבו עוברת עמך ישראל את אחוז החסימה, חושף נתון מעניין נוסף: גם כשווינטר נכנס לכנסת, לגוש נתניהו עדיין אין רוב, הוא עומד על 51 מנדטים בלבד מול 51 לגוש היריב. באותו סקר נבדקה גם שאלת ההתאמה לראשות הממשלה: איזנקוט מוביל עם 48% מול 41% לנתניהו. במבחן מול נפתלי בנט נרשם שוויון של 43%, ומול אביגדור ליברמן נתניהו מוביל 43% מול 37%.

נתון בולט נוסף מסקר מעריב: 55% מהנשאלים מעדיפים ממשלת אחדות אם לא תהיה הכרעה ברורה בבחירות, לעומת 27% בלבד שמעדיפים ללכת לסיבוב בחירות נוסף.

על רקע הסקרים מתלקח סכסוך משפטי חריף. צחי ברוורמן, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו, שלח מכתב התראה לאיזנקוט ולמפלגת ישר, ודורש להסיר תוך 24 שעות שלטי חוצות ופרסומים שבהם הוצגה תמונתו לצד נתניהו ויועצו יונתן אוריך, על רקע דגל קטאר. הקמפיין נשא את הכיתוב "ב-27.10 מכריעים: זה ישר! או קטאר" והוצב, בין היתר, על חזית מלון לאונרדו פלאזה.

במכתב, שנשלח באמצעות עורך הדין אוריאל ניזרי, נטען כי הצגת ברוורמן לצד דגל קטאר יוצרת רושם שגוי כאילו הוא קשור למדינה הזרה. "מדובר בשקר מוחלט, בדיה מרושעת ועלילת דם מן המסד ועד הטפחות", נכתב במכתב. עוד נטען כי ברוורמן הוא עובד מדינה שאינו נוטל חלק בקמפיין הבחירות, וכי הפרסום עלול לסכן את ביטחונו האישי ואת ביטחון בני משפחתו.

ברוורמן דורש הודעת הבהרה והתנצלות פומבית, וכן פיצוי של 175 אלף שקל עבור כל פרסום ולכל מפרסם במסגרת הצעת פשרה. אם הדרישות לא ייענו, הוא מתכוון להגיש תביעה בסכום שלא יפחת מחצי מיליון שקל, לצד בקשה לצו הסרה והוצאות משפט. במכתב הובהר כי לא תישלח התראה נוספת לפני נקיטת הליכים משפטיים.

במקביל לדרמה הסקרית והמשפטית, ראש הממשלה נתניהו התייחס ברדיו גלי ישראל לנושא הגיוס, והצהיר כי צעירים שאינם לומדים יחויבו בשירות צבאי. נתניהו טען כי ממשלות קודמות הכשילו במכוון מתווה גיוס משיקולים פוליטיים, והדגיש כי המגזר החרדי "אינו אויב המדינה". בנוסף, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, דחה השבוע מספר עתירות שהוגשו הן נגד הליכוד והן נגד גורמים מתנגדים לנתניהו, וחייב את הצדדים בהוצאות משפט חלקיות.

הבחירות לכנסת צפויות להתקיים ב-27 באוקטובר, ולפי הערכות גורמים ביטחוניים נמשכת כוננות גבוהה במערכת הביטחון לקראת המועד, על רקע חשש מניסיונות שיבוש או השפעה זרה על התהליך. ככל שהתוצאה תהיה קרובה כפי שמשתקף בסקרים, סוגיית אחוז החסימה ועתיד הקואליציות צפויים להמשיך ולהעסיק את המפה הפוליטית עד ליום ההצבעה עצמו.