המהלך הדיפלומטי שהדהים את העולם הערבי יצא לדרך ב-14 באוקטובר: קולומביה חנכה רשמית שגרירות בירושלים, והפכה למדינה העשירית בעולם עם נציגות דיפלומטית בעיר. התגובה לא אחרה לבוא. 18 שרי חוץ ערביים ואסלאמיים יצאו בהודעה משותפת נגד הצעד, ודרשו מממשלת קולומביה לבטל אותו לאלתר.
בהודעה החריפה, שעליה חתומים שרי החוץ של קטאר, אלג'יריה, ג'יבוטי, מצרים, אינדונזיה, ירדן, כווית, לבנון, לוב, מלזיה, עומאן, הרשות הפלסטינית, סעודיה, סומליה, סודאן, סוריה, טורקיה ותימן, הביעו החותמים "דחייה חד-משמעית" של המהלך. לטענתם, פתיחת השגרירות מנוגדת להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ומערערת את הסיכויים להשגת שלום מבוסס שתי מדינות.
השרים הסתמכו בהודעתם על החלטות מועצת הביטחון 476 ו-478 משנת 1980, העוסקות במעמדה המשפטי של ירושלים ובמקום הנציגויות הדיפלומטיות בה. לשיטתם, כל צעד שמטרתו לשנות את המעמד ההיסטורי או המשפטי של העיר, או להכיר בה כבירת ישראל, הוא חסר תוקף משפטי מלכתחילה. הם קראו לקולומביה להימנע מצעדים הפוגעים, לטענתם, בזכויות הפלסטינים, ובהן הקמת מדינה עצמאית שבירתה מזרח ירושלים.
הגינוי הערבי הגיע רק יומיים אחרי שקולומביה הכריזה על צעד נוסף שהגביר את הזעם: פרישה רשמית מקבוצת "הייג", קואליציה בינלאומית שהוקמה כדי לתאם צעדים דיפלומטיים ומשפטיים נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה. שר החוץ הקולומביאני, עומאר בולה אסקובר, לא חסך במילים כשהודיע על הפרישה. "קולומביה ביקשה רשמית לפרוש מקבוצת הייג, גוף שהוקם כדי לבודד ולתקוף את ישראל", אמר בולה. "אנחנו דוחים את הגישה הזו."
קבוצת הייג הוקמה ב-31 בינואר 2025 במטרה לגייס מדינות מהדרום הגלובלי לפעולה משפטית ודיפלומטית מתואמת נגד מה שהוגדר כ"הפרות ישראליות של המשפט הבינלאומי". בין החברות בקבוצה נמנות קובה, מלזיה, נמיביה, סנגל ודרום אפריקה. קולומביה הצטרפה לקבוצה בתור אחת מהמדינות שמכהנות בראשותה, אך גם אחרי ההכרזה על הפרישה, האתר הרשמי של הקבוצה עדיין מציג אותה כך. קודם לכן, בחודש מרץ, פרשו מהקבוצה גם הונדורס ובוליביה, שתי מדינות שעברו החלפת הנהגה והתקרבו לישראל בעקבות כך.
סגנית נשיא קולומביה לשעבר, מרטה לוסיה רמירס, בירכה על ההחלטה וכינתה אותה "החלטה חיובית העקבית עם האינטרסים הלאומיים של קולומביה". זהו חלק ממגמה רחבה יותר: שבועות ספורים קודם לכן משכה קולומביה גם את הצהרת ההתערבות שלה בתיק שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בטענה להפרת אמנת מניעת רצח העם.
המהפך הדיפלומטי מגיע תחת הנשיא הקולומביאני החדש, אבלדארדו דה לה אספריאלה, שתחת הנהגתו חודשו היחסים המלאים עם ישראל אחרי שקודמו, גוסטבו פטרו, ניתק אותם במאי 2024 בשל המלחמה בעזה. הממשלה החדשה ביטלה את דרישת הוויזות ההדדית, הסירה את ההגבלות על ייצוא פחם לישראל והפעילה מחדש את הסכם הסחר החופשי בין המדינות. שר החוץ הישראלי, גדעון סער, התייחס להבטחה שקיבל מהנשיא הקולומביאני עוד לפני בחירתו: "הוא נתן הבטחה, ועמד בה. רק חודשיים אחרי שנכנס לתפקיד, חנכנו את שגרירות קולומביה בירושלים."
הצעד לא התקבל בברכה בכל מקום. מחוץ לעולם הערבי, הצעד עורר ביקורת גם מצד הפלסטינים עצמם. סגן הנשיא הפלסטיני, חוסיין א-שייח', גינה את המהלך וטען שהוא מתעלם מהמשפט הבינלאומי וממעמדה השנוי במחלוקת של ירושלים. גם משרד החוץ הירדני הביע התנגדות, בטענה שפתיחת השגרירות מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות. בד בבד, בקולומביה עצמה יצאו אלפי מפגינים לרחובות ב-14 באוקטובר במחאה על המדיניות הפנימית של הנשיא, כשחלקם התנגדו גם לשותפות המחודשת עם ישראל ולהתקרבות לארצות הברית.
בירושלים, בינתיים, ממשיכים לבחון העמקה נוספת של הקשרים. ישראל וקולומביה דנות גם באפשרות שקולומביה תצטרף לאיגוד הזיכרון השואה הבינלאומי, לאחר שכבר ב-2022 אימצה את הגדרת האנטישמיות של הארגון. השגרירה הישראלית בבוגוטה, ויויאן אייזן, ציינה כי מאז הגעתה לפני כשמונה שבועות היא חשה קבלת פנים חמה מצד הציבור הקולומביאני, גם אם ברשתות החברתיות היא נתקלת לדבריה בתגובות הנושאות הדים של "אנטישמיות מימי הביניים".
בשלב זה לא ברור כיצד יגיבו מדינות ערב להמשך ההתקרבות בין ירושלים לבוגוטה, אך ברור שהנושא ימשיך להעסיק את הזירה הדיפלומטית בחודשים הקרובים, במיוחד אם מדינות נוספות ישקלו ללכת בעקבות קולומביה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה