חברת פרסום ישראלית חשודה בסיוע לריגול נגד אל-ג'זירה

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית דיסקבר-טק עומדת במרכז חשד חמור לסיוע בפעילות ריגול בינלאומית. על פי תחקיר משותף של מעבדת סיטיזן לאב מאוניברסיטת טורונטו וחברת האבטחה האמריקאית קונפיאנט, החברה ניצלה פרסומות מקוונות תמימות למראה כדי לעקוב אחר משתמשים ברחבי העולם ולסייע בהדבקת מכשיריהם בתוכנות ריגול של חברת קנדירו הישראלית.

לפי הממצאים, התוכנות שימשו להדבקת 45 מחשבים לפחות ברשת אל-ג'זירה הקטארית בשנים 2024 ו-2025. החוקרים הצליחו לאמת את הפריצות בעזרת יומני תעבורת הרשת שהעבירה להם הרשת הקטארית. אל-ג'זירה פרסמה הודעה שבה גינתה את התקיפה וקראה להעמיד לדין את האחראים לה, אך לא השיבה לפניות לקבלת תגובה נוספת.

השיטה שחשפו החוקרים מכונה "אדפקשן", ומבוססת על מנגנון הפרסום הרגיל שפועל כמעט בכל אתר ואפליקציה. כאשר משתמש פותח אתר או אפליקציה, מתקיים מכרז אוטומטי בין מפרסמים בתוך שברירי שנייה על הזכות להציג לו מודעה. דיסקבר-טק, כך לפי התחקיר, ניצלה את התהליך הזה לא רק לפרסום אלא גם כדי לזהות משתמשים ספציפיים ולהעביר אליהם קוד זדוני.

היתרון המרכזי של השיטה מבחינת התוקף הוא שאין צורך בשום פעולה מצד הקורבן. בניגוד למתקפות פישינג רגילות, שדורשות לחיצה על קישור או פתיחת קובץ, כאן עצם הצגת המודעה על המסך עשויה להספיק כדי להפעיל את שרשרת ההדבקה. ברוב המקרים מדובר היה בפרסומות למוצרים שגרתיים לחלוטין, כמו טלפונים או אוזניות, שלא עוררו שום חשד.

היקף הפעילות שחושף מדהים בממדיו. מודעות דיסקבר-טק הופיעו ביותר מ-120 אלף אתרי אינטרנט וכ-75 אלף אפליקציות ברחבי העולם, בהן אפליקציות מוכרות כמו וייבר, Truecaller, דואולינגו ו-Yahoo Mail. לפי אחד מהחוקרים, החברה הפיצה לפחות 10 מיליון מודעות ביום, וניסתה לרכוש שטחי פרסום כ-3.7 מיליארד פעמים בין מרץ ליוני 2026 בלבד.

"הדרך שבה הפרסום המקוון עובד היום מהווה איום אבטחה מערכתי", אמר וולפי קריסטל, חוקר בכיר בסיטיזן לאב. "עבור ממשלות, חברות פרטיות, החברה האזרחית וכל השאר". ג'רום דנגו, ממייסדי קונפיאנט, הוסיף כי "קרוב לוודאי שמאות מיליוני אנשים הושפעו מדיסקבר-טק".

הרשימה של הגופים שנחשפו לפרסומות החשודות מרשימה במיוחד: הפנטגון האמריקאי, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, האו"ם, נאט"ו והנציבות האירופית. מודעות נוספות הופיעו גם ברשתות של חברות שבבים וטכנולוגיה כמו אנבידיה, ברודקום, מיקרון וסנדיסק. לדברי דנגו, חשיפה חריגה במיוחד נרשמה בשטחים הפלסטיניים, שם הפרסומות של דיסקבר-טק הופיעו כמעט בכל אתר.

חשוב להדגיש כי הופעת מודעה חשודה אינה מעידה בהכרח על פריצה בפועל למכשיר או על גניבת מידע. החוקרים מבחינים בין חשיפה לפרסומת, איסוף מידע על המשתמש והדבקה מוכחת, שאומתה רק בחלק מהמקרים שנבדקו, כמו אצל אל-ג'זירה. קנדירו, שפיתחה את הרוגלה שזוהתה, נמצאת ברשימה השחורה של הממשל האמריקאי מאז 2021, לאחר שנטען כי טכנולוגיה שלה שימשה למעקב אחר פקידי ממשל, עיתונאים ופעילים.

בעקבות הממצאים כבר ננקטו צעדים נגד דיסקבר-טק. גוגל מסרה כי שיתפה פעולה עם החוקרים והסירה את החברה מפלטפורמות הפרסום שלה "בשל הפרות שיטתיות של המדיניות שלנו". גם קומקאסט הודיעה שהסירה את החברה ממערכת הפרסום שלה, ואיגוד הפרסום הדיגיטלי האירופי השעה אותה מרשימת הספקים המאושרים שלו בעקבות ביקורת שחשפה הפרות. יאנדקס הרוסית לא הגיבה לפניות בנושא.

דיסקבר-טק, שהוקמה בשנת 2020 ומנוהלת בידי דקל בוני, לא השיבה לפניות לקבלת תגובה שנשלחו אליה בטופס יצירת הקשר באתר, וגם הודעות שנשלחו למנכ"ל החברה בדואר אלקטרוני וברשת לינקדאין לא נענו. גם מבעלי קנדירו, הפועלת כיום תחת השם אינטגריטי לאבס, לא התקבלה תגובה.

הפרשה צפויה להמשיך להדהד בתעשיית הפרסום הדיגיטלי העולמית, שמתמודדת כעת עם השאלה עד כמה מערכות שנועדו להתאים מודעות אישית למשתמשים חשופות לניצול למטרות ריגול וממשלתי. בינתיים, חוקרי אבטחה ממליצים למשתמשים להשתמש בחוסמי פרסומות, לאפס את מזהה הפרסום במכשיר ולהעדיף דפדפנים הכוללים הגנות מפני מעקב.