בנט: מנסור עבאס היה "אחלה שותף"

הצהרה מפתיעה של נפתלי בנט חושפת את היחסים המורכבים שלו עם שותפיו הפוליטיים לשעבר. ראש הממשלה לשעבר שיבח בריאיון את יושב ראש רע"ם מנסור עבאס וכינה אותו "אחלה שותף", זאת בזמן שהוא ממשיך להתעקש כי לא יקים בעתיד ממשלה שתישען על מפלגות שאינן ציוניות.

נפתלי בנטצילום: נפתלי בנט

הדברים נאמרו במהלך ריאיון שבו נשאל בנט על תפקוד ממשלתו ועל שיתוף הפעולה בין המפלגות השונות שהרכיבו את הקואליציה שבראשה עמד. כשהתבקש להתייחס להישגים הכלכליים של הממשלה, לא חסך בנט מילים טובות כלפי שותפיו לשעבר.

"במיוחד מר ליברמן, צריך לומר לזכותו, היה שותף נהדר. בכלל כל השותפים בגוש יש לי רק מילים טובות, כולל גדעון סער", אמר בנט. בשלב הזה עלתה מהקהל שאלה על מנסור עבאס, וכאן הגיעה ההפתעה.

"הוא היה אחלה שותף, לעומת קטאר בתוך לשכת ראש הממשלה", השיב בנט, במה שנשמע כמו חץ ישיר לעבר נתניהו ולשכתו. הדברים לא עברו בשקט, והמראיינת מוריה אסרף מיהרה להצביע על הסתירה הגלויה בדברי בנט.

"רגע, אם מנסור עבאס היה אחלה שותף, למה אתה מתעקש להגיד מעל לכל במה שאתה לא תסכים להישען בקולותיו?", שאלה אסרף בחדות. בנט, שנראה כמי שניסה לצאת מהפינה שאליה נקלע, השיב: "לא בגלל שהוא ערבי. בגלל שאני רק אקים ממשלה על בסיס מפלגות ציוניות".

אבל המראיינת לא הניחה לו להתחמק כל כך בקלות. "אבל אתה אומר שהוא היה אחלה שותף", הקשתה שוב. בנט ניסה להבהיר את עמדתו: "שנייה, שנייה. מה שאמרתי, שאני לא מקבל הטפה, לא של נתניהו ולא של בן גביר ולא של סמוטריץ'".

התשובה המתפתלת של בנט חושפת את הדילמה שמלווה אותו מאז הקמת ממשלת השינוי: מצד אחד, הוא גאה בשיתוף הפעולה ההיסטורי עם רע"ם, מפלגה ערבית שישבה לראשונה בקואליציה ישראלית. מצד שני, הוא ממשיך לנסות למצב את עצמו כמי שבונה בלוק פוליטי ציוני טהור, מהלך שיכול לשרת אותו בבחירות הבאות.

האמירות של בנט נגד נתניהו, בהן תיאר את הדינמיקה בלשכת ראש הממשלה כגרועה יותר מיחסיו עם עבאס, ממשיכות קו ביקורתי שהוא מנהל כלפי ראש הממשלה הנוכחי מאז פרישתו מהתפקיד. בנט, שהקים את ממשלת השינוי יחד עם מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית כולל רע"ם, נראה כמי שעדיין מתלבט כיצד למצב את עצמו לקראת הסיבוב הפוליטי הבא.

בשלב זה לא ברור אם בנט יידרש להבהיר את עמדתו ביתר פירוט, אך נראה כי הדברים צפויים להדהד בשיח הפוליטי בימים הקרובים, במיוחד נוכח הסתירה הבולטת בין השבחים לעבאס לבין ההכרזות החוזרות על ממשלה ציונית בלבד.