תחקיר: ישראל אישרה כסף מקטאר לעזה בידיעה על חמאס

תחקיר מטלטל שפרסם מגזין "טיים" האמריקני חושף כי ישראל לא רק ידעה על העברת כמעט 2 מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה במשך למעלה מעשור, אלא הייתה שותפה פעילה בניהול המנגנון כולו. התחקיר, המבוסס על מסמכים והתכתבויות שלא פורסמו בעבר, מראה כי ממשלות בראשות בנימין נתניהו אישרו את המוטבים לכספים, קבעו את מנגנוני החלוקה ואף הפצירו בקטאר להמשיך בתשלומים גם בעיצומה של לחימה.

לפי הממצאים, לצד הכספים שהוגדרו רשמית כסיוע הומניטרי, התקיים ערוץ מימון ישיר וחשאי מקטאר לחמאס. בסך הכול, כך עולה מהתחקיר, מימנו הכספים הללו, בידיעת נתניהו, כמחצית מתקציב הזרוע הצבאית של הארגון. מדובר בחשיפה שמעמידה בסימן שאלה חריף את הצהרותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה לשעבר על מדיניותו כלפי קטאר וחמאס.

אחד המסמכים הבולטים בתחקיר הוא מכתב ששלח ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לאמיר קטאר תמים בן חמד א-תאני בדצמבר 2020. במכתב, הגדוש שבחים, כתב כהן: "זו הזדמנות נהדרת להביע את תודתנו והערכתנו על מאמצי הסיוע ההומניטרי שהעניקה מדינת קטאר לרצועת עזה בשנים האחרונות". הוא הוסיף כי המאמצים "מילאו ללא ספק תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור".

הנקודה המטלטלת: המכתב נכתב אחרי שנתניהו כבר קיבל התרעות מפורשות, החל משנת 2019, מהשב"כ, מאמ"ן ומגורמים מצריים, לפיהן הכסף הקטארי משמש להתעצמות הצבאית של חמאס. למרות ההתרעות והתנגדותם החד-משמעית של ראשי השב"כ דאז, נדב ארגמן ולאחר מכן רונן בר, נתניהו לא עצר את העברת הכספים והמשיך במדיניות זו.

על פי הפרסום, קטאר החלה להעביר כספים לרצועת עזה כבר בשנת 2007, כאשר אהוד אולמרט כיהן כראש הממשלה וחמאס השתלט בכוח על הרצועה. בתחילה ישראל לא הייתה מעורבת ישירות, אך המצב השתנה בעלייתו של נתניהו לשלטון. עד שנת 2012 אישרה ממשלתו מנגנון שהעניק לישראל תפקיד ישיר בסיוע הקטארי, כולל קביעת המשפחות הפלסטיניות שיקבלו את הכספים וחלוקתם בפועל.

הפער בין ההצהרות הפומביות לפעולות מאחורי הקלעים בולט במיוחד. גורם בממשל טראמפ הראשון סיפר למגזין: "בכירים ישראלים נהגו לגנות את התשלומים בפומבי, אבל במקביל ביקשו בדלתיים סגורות מדוחא להמשיך להעביר אותם". לדבריו, הפער הזה עורר את זעמם של הקטארים, שדרשו עד שנת 2018 לקבל תיעוד רשמי בכתב על מעורבותה של ישראל. בעקבות כך הוקם מנגנון משולש בהשתתפות קטאר, ישראל והאו"ם, וב-2 באוקטובר 2018 נחתם הסכם רשמי למימון אספקת דלק לרצועה.

פרט מטריד נוסף נחשף מתקופת ינואר 2019, אז הקפיא נתניהו לזמן קצר את התשלומים הקטאריים כדי להפעיל לחץ על חמאס לעצור את שיגורי הרקטות. אלא שלפי תכתובות שהגיעו לידי המגזין, אנשיו פעלו במקביל לשימור הסדרי הסיוע. גם בשיא מגפת הקורונה, בשנת 2020, הפציר ר"ל מעוז, חבר המטה לביטחון לאומי דאז, בבכירים קטארים להמשיך בהעברות, בניגוד מוחלט לביקורת הפומבית שהשמיעה אותה עת ממשלת ישראל. "אנחנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הכספי ההומניטארי הקטארי דרך המנגנון הקיים", כתב מעוז, וביקש כי הכספים יועברו אך ורק דרך השליח הקטארי מוחמד אל-עמעאדי.

גורם ביטחוני ישראלי לשעבר שדיבר עם המגזין תיאר את כל הפרשה כ"מדיניות שנולדה מתוך כוונות טובות, אך התבררה ככישלון". לדבריו, "זו הייתה טעות מדינית שלנו, שמספר ראשי ממשלה המשיכו בה. נתניהו היה ללא ספק במרכז. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, והממשלה שלו הייתה אחראית לאופן שבו היא התנהלה". לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לפניית המגזין.

שיתוף הפעולה בין ישראל לקטאר לא נעצר עם סיום כהונתו של נתניהו. באוגוסט 2021, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, נחתם הסכם נוסף שבמסגרתו התחייבה קטאר להעביר 40 מיליון דולר לתוכנית סיוע שהעניקה לכ-100 אלף משפחות פלסטיניות 100 דולר בחודש במשך ארבעה חודשים. לפי דיפלומט המעורה בפרטים, קטאר ביקשה לוודא שארצות הברית מכירה את מנגנון הסיוע לפרטיו, כדי למנוע מצב שבו גורמים ישראלים יטענו בעתיד כי דוחא לבדה אחראית למימון חמאס.

התחקיר התפרסם ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ועל רקע ביקורת מתמשכת על מדיניות ממשלות נתניהו כלפי חמאס בשנים שקדמו לטבח השביעי באוקטובר. בשלב זה לא ברור אם הפרשה תוביל לחקירה רשמית או לדיון פרלמנטרי, אך הפרסום כבר מעורר הדים נרחבים בזירה הפוליטית.