זליכה מבטיח לרסק מונופולים, אבל הרקורד שלו מעלה שאלות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26 ממשיכה סדרת הבדיקות "הבטחות על הנייר", שבה נבחן בכל פעם את המצע הכלכלי של מפלגה אחרת מול הרקורד בפועל. הפעם בתור: פרופ' ירון זליכה, שמתמודד ברשימת המילואימניקים והכלכלית לצד יועז הנדל. זליכה מציג את עצמו כלוחם הבלתי מתפשר ביוקר המחיה, עם תוכנית מפורטת לפתיחת המשק לתחרות, ביטול מכסים ופירוק כוחם של מונופולים ויבואנים בלעדיים.

בניגוד לפוליטיקאים רבים שמסתפקים בהבטחה כללית "לטפל ביוקר המחיה", זליכה מגיע עם שפה כלכלית ברורה וניסיון ממשי באוצר. הוא כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003 ל-2007, ועמד בהמשך בראש ועדה לבדיקת התחרותיות בענף הרכב, שחלק מהמלצותיה שולבו בחקיקה. אלא שמצע מפורט אינו תוכנית ממשלתית שלמה. חסרים בו אומדני עלות מלאים, סדרי עדיפויות ולוח זמנים שמראה מה יקרה כשההבטחות יפגשו את תקציב המדינה.

המסר המרכזי של זליכה פשוט: המשפחה הישראלית משלמת יותר מדי בגלל מונופולים, יבואנים בלעדיים, בנקים חזקים וממשלה שמשרתת קבוצות לחץ. באבחנה הזו יש הרבה אמת. ישראל אכן סובלת מריכוזיות, מחסמי יבוא ומשוק מזון מרוכז. השאלה היא אם הכלים שהוא מציע יפתרו את הבעיה בפועל.

בתחום יוקר המחיה מציע זליכה לבטל את כל המכסים ומכסות היבוא במזון, לפרק את מועצות הייצור בענפי החלב, הביצים והדבש, ולהכריז על יבואנים בלעדיים במזון, בפארם ובקוסמטיקה כמונופולים. הוא גם רוצה להקל על תובענות ייצוגיות נגד חברות גדולות. זו לא הוזלה נקודתית אלא ניסיון לשנות את מבנה השוק כולו. הבעיה: ביטול מכס הוא רק תחילת הדרך. כדי שההוזלה תגיע לצרכן בפועל, צריך גם תחרות אמיתית בין יבואנים ורשתות, אחרת חלק מהחיסכון נשאר בדרך. המצע גם לא מציג מנגנון לפיצוי חקלאים מקומיים שייפגעו מהחשיפה ליבוא זול.

וכאן מגיע הרקורד הבעייתי. בשנת 2010 שכרה חברת פרטנר את זליכה להכנת חוות דעת כלכלית נגד מתווה שביקש להפחית באופן חד את דמי הקישוריות, אחד המהלכים המרכזיים שנועדו להגביר את התחרות בשוק הסלולר. זליכה טען בהמשך שלא התנגד לתחרות אלא ביקש רפורמה רחבה יותר שתכלול גם את בזק והוט. זו טענה כלכלית לגיטימית, אבל בזמן אמת חוות הדעת שלו שירתה חברה שהתנגדה למהלך שנועד להוזיל את השוק.

מקרה נוסף: בשנת 2017 כתב זליכה חוות דעת עבור חברת מלט הר טוב, שבה תמך בהטלת היטל על יבוא מלט זול מחו"ל, בטענה שהייבוא נעשה במחירי היצף ועלול לפגוע במתחרה המקומית הקטנה. מלט הר טוב לא הייתה מונופול, אלא דווקא שחקנית קטנה בשוק. ועדיין, מבחינת הצרכן, ההמלצה הייתה להגביל יבוא, בדיוק הכלי שזליכה מבטיח כיום לבטל. זה לא מוכיח שזליכה "בעד מונופולים", אבל זו סתירה שצריך לשים על השולחן: מהבמה הפוליטית הפתרון תמיד לפתוח שוק, אבל כיועץ מקצועי ללקוח מסוים, התמונה פתאום נהיית מורכבת יותר.

הבטחת הדגל של זליכה היא הורדת המע"מ מ-18% ל-17% כבר בשנה הראשונה, ובהמשך הפחתה הדרגתית עד לשיעור של 12%. במקביל הוא מציע להקטין את מס ההכנסה, לבטל את מס היסף ולקבוע תקרת מס שולית של 40%. הבטחות מרשימות, אך הורדה של שש נקודות אחוז במע"מ היא ויתור על מקור הכנסה מרכזי וקבוע של המדינה. זליכה מציע לממן את זה מביטול הטבות מס לחברות גדולות והתייעלות בתקציב, אך בנק ישראל העריך בעבר את עלות הטבות המס לחברות רב-לאומיות בכ-6 מיליארד שקל בשנה, כשההטבות נועדו גם לשמור על אטרקטיביות המשק להשקעות זרות.

בתחום הבנקאות מציע זליכה להקים בנק פרטי חדש במימון משותף עם המדינה ובניהול חברה מחו"ל, ולחייב בנקים לשלם ריבית על כספים בעו"ש. הניסיון הקרוב ביותר הוא בנק ONE ZERO, הבנק הדיגיטלי הראשון שקיבל רישיון בישראל מזה יותר מארבעים שנה. הבנק אמנם צבר כ-200 אלף לקוחות עד אמצע 2026, אך הפסיד כ-214 מיליון שקל ב-2025 ועוד 84 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2026. לפי ההערכות, הוא צפוי להגיע לרווחיות שנתית רק ב-2027. זה לא כישלון, אבל זה שיעור חשוב: הקמת בנק חדש דורשת שנים של הון סבלני לפני שהיא מורידה עמלה אחת לצרכן. בהצעה של זליכה המדינה אמורה להיות שותפה למימון, והשאלה מי ישלם אם הבנק לא יגיע לרווחיות בזמן נשארת פתוחה.

גם בתחום הדיור היעד שמציג זליכה, הורדת מחיר דירה ממוצעת לכ-120 משכורות ממוצעות, הוא כיוון נכון אך לא תוכנית מגובשת. חסרים בה נתונים על שיווקי קרקע, היתרי בנייה והתחדשות עירונית. זליכה טען שבחמש שנות כהונתו באוצר ירדו מחירי הדיור, אך בדיקה מצאה שבין תחילת כהונתו כחשב כללי לסיומה עלה מדד מחירי הדירות ב-0.8%. הוא השיב שהתייחס למחירים ביחס לשכר.

מעבר לתוכן המצע, עומדת גם שאלת ההיתכנות הפוליטית. בבחירות 2021 קיבלה המפלגה הכלכלית החדשה כ-34 אלף קולות ולא עברה את אחוז החסימה, ובבחירות 2022 ירדה לכ-14 אלף קולות בלבד, כ-0.29% מהקולות הכשרים. זליכה מציע שיח כלכלי חד יותר מרוב המתמודדים ולא מתחמק מנושאים כמו מונופולים ומכסים. אבל התוכנית שלו עדיין דורשת תשובה לשתי שאלות: איך מבטלים מסים והטבות בלי לפגוע בהכנסות המדינה, ואיך מוודאים שפתיחת שוק באמת תוזיל מחירים ולא רק תחליף קבוצת כוח אחת באחרת.

הבחירות הקרובות יבחנו לא רק את איכות המצע הכלכלי של זליכה, אלא גם אם הציבור מוכן לסמוך על מי שבעברו שימש יועץ לצד שמנגד.