שישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפת מספרים מטלטלים: כ-7.3 מיליון ישראלים יוכלו להכריע מי ינהל את המדינה בשנים הקרובות. מתוכם כ-6.5 מיליון מתגוררים בישראל, וכ-810 אלף נוספים, כמעט כל תשיעי מבעלי זכות ההצבעה, חיים מחוץ לגבולות המדינה.
הנתונים, שמבוססים על רישומי ועדת הבחירות המרכזית, מגלים קפיצה דרמטית מאז הבחירות הקודמות. מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל גדל מאז נובמבר 2022 בכ-5.4%, זינוק של כ-333 אלף איש בתוך כשלוש שנים בלבד.
בלמ"ס מציינים כי בקרב 810 אלף בעלי זכות ההצבעה שמתגוררים בחו"ל, ייתכן שחלקם כלל אינם בין החיים, ופשוט לא נמסרה הודעה על פטירתם לרשות האוכלוסין וההגירה. המספר הזה, שמהווה כמעט תשיעית מכלל הזכאים להצביע, ממשיך להעסיק את מערכת הבחירות מדי מערכה.
הפילוח הדמוגרפי של מי שגר בארץ ויכול להצביע חושף תמונה מעניינת. כ-77% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים, כשמתוכם 13.6% הם חרדים. במספרים מוחלטים, מדובר בכ-684 אלף חרדים מתוך כ-5,017 אלף יהודים בעלי זכות הצבעה. כשבוחנים את כלל בעלי זכות הבחירה, כולל אלה שבחו"ל, החרדים מהווים כ-10.5% מהציבור כולו, כ-766 אלף איש.
הערבים, לעומת זאת, מהווים 18% מבעלי זכות ההצבעה בישראל, כ-1,159,000 איש, הכוללים מוסלמים, נוצרים-ערבים ודרוזים. עוד 5% מוגדרים כ"אחרים", כ-346 אלף איש, שרובם נוצרים לא-ערבים ועולים שאינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין.
בלמ"ס מסבירים תופעה מעניינת: חלקן של קבוצות מסוימות בקרב הבוחרים קטן יותר מחלקן באוכלוסייה הכללית. הערבים, למשל, מהווים 22% מכלל האוכלוסייה אך רק 18% מבעלי זכות הבחירה, בשל שיעור גבוה יותר של ילדים ותושבים ללא זכות הצבעה, בעיקר במזרח ירושלים ובגולן. גם החרדים, שמהווים 13.9% מהאוכלוסייה, מהווים רק 10.5% מהבוחרים, וזאת בשל האוכלוסייה הצעירה יחסית בציבור הזה.
הפערים בין הערים חושפים תמונה מפתיעה. מטולה מככבת בראש הטבלה עם שיעור בעלי זכות הבחירה הגבוה בישראל, 83.8% מתושביה. בקצה השני נמצא היישוב מסעדה שברמת הגולן, שם רק 30.1% מהתושבים זכאים להצביע.
גם בין הערים הגדולות ניכרים פערים משמעותיים. ירושלים מציגה את השיעור הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות, רק 39.2% מתושביה בעלי זכות הצבעה, בעקבות הרכב הגילים הצעיר בעיר. גם בית שמש (47.1%) ובני ברק (50.4%) מציגות שיעורים נמוכים מהממוצע מאותה סיבה. לעומתן, בתל אביב-יפו 77.4% מהתושבים זכאים להצביע, ברמת גן 77.2%, בבת ים 79.5%, בחיפה 76.3% ובבאר שבע 73.9%.
הסטטיסטיקה ההיסטורית ממחישה עד כמה גדלה ישראל מאז הקמתה. בבחירות לכנסת הראשונה היו רשומים בספר הבוחרים 506,567 מצביעים בלבד. המספר הוכפל כבר בבחירות לכנסת השנייה, חצה את ה-2 מיליון לאחר מלחמת יום הכיפורים, הגיע לכ-3.4 מיליון ב-1992, ועבר את רף ה-5 מיליון בשנת 2006. כעת, כמעט שני עשורים לאחר מכן, המספר כבר עומד על 7.3 מיליון.
עם פרסום הנתונים ושישה ימים בלבד שנותרו ליום הבחירות, מערכות הפוליטיות השונות צפויות לנתח את הפילוח הדמוגרפי כדי להעריך את השפעתו על תוצאות הבחירות הקרובות.
כ-7.3 מיליון ישראלים בעלי זכות הצבעה, חלק ניכר מהם מחו"ל, יכריעו את גורל הכנסת ה-26.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה