פורום לוחמות ולוחמי חרבות ברזל עתר לבית המשפט העליון בדרישה חריגה: לחייב את רשויות אכיפת החוק לפתוח בחקירה פלילית נגד ערוץ 14, מנהליו ועובדיו. העתירה, בראשות אלוף משנה במילואים חנוך דאובה, מפרטת יותר מ-13 אירועים שבהם לטענת העותרים חשף הערוץ מידע ביטחוני רגיש במהלך המלחמה.
העתירה הוגשה באמצעות עורך הדין עידן סגר, לאחר שלדברי העותרים תלונות מפורטות שהוגשו בחודשים האחרונים לרשויות האכיפה לא זכו למענה. בין היתר מופנית העתירה נגד פרקליט המדינה עמית איסמן, המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ניצב בועז בלט והצנזור הצבאי הראשי תא"ל נתנאל קולה.
כמשיבים לעתירה צורפו גם החברה המפעילה את ערוץ 14, בעל הערוץ יצחק מירילשוילי, מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי, ראש מערך החדשות יורם כהן, וכן מגישים ואנשי תוכן בערוץ ובהם שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו, ינון מגל, תמיר מורג, יהודה שלזינגר, טל מאיר ואלוף במילואים יפתח רון-טל.
אחד האירועים המרכזיים המתוארים בעתירה נוגע לפרסום מיקומי כוחות צה"ל בלבנון בזמן אמת. לטענת העותרים, בין המיקומים שנחשפו היה גם אזור שהופצץ למחרת על ידי חיזבאללה, בתקיפה שבה נהרגו ארבעה חיילי צה"ל. העתירה מציגה את סמיכות הזמנים כחלק מהטענה לסיכון הכוחות בשטח, אם כי אין במידע שפורסם קביעה על קשר סיבתי ישיר בין הפרסום לבין התקיפה הקטלנית.
אירוע נוסף שמפורט בעתירה הוא חשיפת אמצעי איסוף מודיעיני ייחודי שפעל, לפי הטענה, בעומק רצועת עזה. לדברי העותרים, ועדת הצנזורה כבר קבעה בעניין פרסום זה כי הוא "גרם בפועל לנזק ביטחוני ממשי". במקרה נוסף, שעסק בפרסום על תוכנית מבצעית באיראן, קבע הצנזור הראשי בשיחה עם מנכ"ל הערוץ כי מדובר ב"הפרת צנזורה חמורה". בשני המקרים, כך נטען בעתירה, לא נפתחה בעקבות הקביעות חקירה פלילית.
בעתירה מפורטים גם אירועים נוספים של פרסום מידע רגיש, בהם התרעות מקדימות לפני מבצעים מיוחדים, ובהן פרסומים שנעשו לפי הטענה ערב מבצע הביפרים, לקראת חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ולפני התקיפה הישראלית באיראן. בנוסף נטען כי הערוץ פרסם מדרגי תוכניות מבצעיות וחשף יעדים ותשתיות תת-קרקעיות שיועדו לתקיפה.
העותרים מותחים ביקורת חריפה על התנהלות גורמי האכיפה, וטוענים להתפרקות מסמכות. לטענתם, חרף הנחיית פרקליט המדינה המחייבת את המשנה לפרקליט המדינה להכריע בתיקים הנוגעים לחקירת עיתונאים, הסתפקה לשכתו בתגובה כי יש להמתין לסיום הטיפול במשטרה, והודיעה כי "בכך תם טיפולנו". המשטרה, כך נטען בעתירה, לא השיבה כלל לפניות שהוגשו אליה.
העותרים משווים את ההתנהלות בעניין ערוץ 14 לפרשות הדלפה אחרות שזכו לטיפול מהיר יותר, בהן פרשת "בילד" שבה הוגש כתב אישום בתוך שבועות ספורים, חקירת הדלפת הסרטון מ"שדה תימן" וחקירות שירות הביטחון הכללי בפרשות הדלפה נוספות. לדבריהם, קיים פער ברור בין הטיפול בפרשות אלו לבין היעדר פעולות אכיפה מול ערוץ 14, באופן הפוגע בעקרון השוויון בפני החוק.
בעתירה נכתב כי הפורום משמש "קול ללוחמי צה"ל, שחייהם סוכנו בשל אותם פרסומים אסורים מושא העתירה". עוד נטען כי מדובר בחיילים שנשלחו למשימות מבצעיות "שהצלחתן תלויה בגורם ההפתעה, בו מכרסם ערוץ 14 בפרסומיו האסורים הנעשים בזמן אמת". העותרים מבקשים מבית המשפט העליון לחייב את הרשויות לבחון את הפרסומים הן במישור הפלילי והן במישור המינהלי.
כעת צפוי בית המשפט העליון לקבוע מועד לדיון בעתירה ולבקש תגובות מהמשיבים, ובהם רשויות אכיפת החוק וגורמי ערוץ 14.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה