בנק ישראל השאיר את הריבית על 3.25%

בנק ישראל הודיע היום (רביעי) כי הריבית במשק תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות במאי, יולי וספטמבר. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בקרב כל הכלכלנים שנסקרו מראש, עוצרת בשלב זה את מגמת ההקלה המוניטרית שאפיינה את השנה האחרונה.

הריבית ירדה מרמה של 4.25% בתחילת השנה ל-3.25% כיום, בארבע הפחתות נפרדות. מחזור ההפחתות החל עוד בנובמבר 2025, אז עמדה הריבית על 4.5%, אחרי תקופה ממושכת שבה היא נותרה גבוהה על רקע גל האינפלציה שפקד את המשק בשנים האחרונות.

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הסביר כי אי-הוודאות הגיאופוליטית והפוליטית היא שהכריעה את הכף. ההחלטה מתקבלת שישה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת, כשברקע מרחפים חששות מהיעדר הכרעה פוליטית, אי-ודאות סביב תקציב הביטחון לשנת 2027 וחשש משחיקה נוספת בשקל.

מנתוני בנק ישראל עולה כי האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עמדה בספטמבר על 1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד. מדד המחירים לצרכן אף ירד בספטמבר ב-0.5%, יותר מהתחזיות המוקדמות. אלא שבבנק מבהירים כי מדובר בירידה מתעתעת ברובה: הוזלות עונתיות בטיסות, נסיעות לחו"ל ומלונות גרעו יחד כ-0.47 נקודות אחוז מהמדד, בעוד שהמדד המנוכה מעונתיות כלל לא זז. מנגד, שכר הדירה המשיך לעלות ומחירי הירקות הטריים זינקו ב-6.6%.

אחד השיקולים המרכזיים מאחורי ההחלטה הוא הפער המתרחב בין ריבית בנק ישראל לריבית הפדרלית בארצות הברית, העומדת כיום על 4%-3.75%. האינפלציה בארצות הברית עלתה בספטמבר ל-3.7%, בעיקר בעקבות התייקרות האנרגיה, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט נסחר סביב 110 דולר לחבית, קפיצה חדה ביחס לכ-72 דולר שהונחו בתחזית הקודמת של הבנק. הורדת ריבית נוספת בישראל הייתה מרחיבה את הפער הזה ומגבירה את הלחץ על השקל להיחלש עוד יותר.

אכן, מאז החלטת הריבית הקודמת נחלש השקל ב-3.1% מול הדולר וב-2.2% במונחים נומינליים אפקטיביים, בעוד שמול האירו נרשם ייסוף קל של 0.3%. פיחות נוסף היה מייקר את המוצרים המיובאים, מחומרי גלם ודלק ועד למזון ומכוניות, ומחזיר ללחץ אינפלציוני שהבנק דווקא מנסה לרסן.

לצד זאת, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזיות הצמיחה לרמות גבוהות באופן חריג: 5.6% השנה ו-7.5% בשנה הבאה. אלא שבבנק מדגישים כי מדובר במספרים מטעים, שכן עיקר העדכון נובע מצמיחה בייצור בחו"ל של חברות ישראליות, שרווחיו זורמים ברובם לבעלים זרים ואינו דורש כוח עבודה או הון מקומי. בניכוי הרכיב הזה, התחזית הריאלית למשק המקומי עומדת על 3.4% השנה ו-5.1% בשנה הבאה, קרוב בהרבה לקצב שהישראלים מרגישים בפועל בחיי היומיום.

בתחום הדיור נרשמה ירידה במחירי הדירות של 0.6% בחודשים יולי-אוגוסט, ו-1.8% בחישוב שנתי. עם זאת, בחוזי שכירות חדשים שבהם מתחלפים שוכרים נרשמה זינוק בקצב העלייה השנתי ל-5.3%, כך שההקלה בשוק הנדל"ן אינה אחידה. בספטמבר נטלו הישראלים משכנתאות בהיקף של כ-10.3 מיליארד שקל בניכוי עונתיות.

עבור בעלי המשכנתאות, המשמעות המיידית היא שריבית הפריים נותרת ללא שינוי ברמה של 4.75%, כך שההחזרים החודשיים במסלול זה לא יתייקרו החודש, אך גם לא ירדו כפי שרבים קיוו. לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, הפחתה של רבע נקודת אחוז במשכנתא של 450 אלף שקל ל-25 שנה הייתה מקטינה את ההחזר החודשי בכ-64 שקלים, כ-770 שקלים בשנה, סכום שכעת יישאר חלק מההוצאה המשפחתית.

בחטיבת המחקר מעריכים כי הריבית תרד בשנה הקרובה הפחתה אחת בלבד, לרמה של 3.0% ברבעון השלישי של 2027. בתחזית הקודמת מיולי צפה הבנק להגיע לאותה רמה כבר ברבעון השני של השנה הבאה, כך שבפועל הקצב מואט ולא מואץ. בבנק מציינים גם כי רשימת הסיכונים הפעם ארוכה מהרגיל, ובראשה התעצמות אפשרית של הלחימה מול איראן, שעלולה לדרוש תוואי ריבית מרוסן יותר, לצד סיכון פוליטי מפורש שמקורו בתוצאות הבחירות הקרובות ובאופן שבו יתגבש תקציב הביטחון לשנת 2027.

החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה להתפרסם ב-23 בנובמבר, כשבוע לאחר הבחירות לכנסת. עד אז, השוק צפוי לעקוב מקרוב אחר תוצאות הקלפי, רמת המתיחות מול איראן ומגמת מחירי הנפט בעולם, כל אלה יכתיבו אם מחזור ההפחתות יתחדש או שהריבית תישאר גבוהה לתקופה ממושכת נוספת.