ישראל נכנסת למרוץ העולמי להיתוך גרעיני

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם היום (חמישי) דוח אסטרטגי שמציב את ישראל על מפת ההיתוך הגרעיני העולמי. בלב הדוח תוכנית להשקעה של עד מיליארד שקל במחקר ופיתוח בתחום, שנחשב ל"גביע הקדוש" של עולם האנרגיה.

הרעיון לא להקים כור מסחרי עצמאי. ישראל, כך עולה מהדוח, אמורה להתמקם כספקית טכנולוגיות ורכיבים לתעשייה שמתפתחת ברחבי העולם. במשרד מכנים את זה "למכור מקושים בבהלת זהב" - במקום להמר על כור שלם, לפתח את הרכיבים שכל כורי ההיתוך בעולם יצטרכו.

הביקוש לחשמל בעולם נמצא בזינוק, בעיקר בגלל חוות השרתים ומרכזי המחשוב שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית. מאגרי הגז הטבעי סופיים, ואנרגיות מתחדשות לבדן לא פותרות את הצורך בחשמל זמין לאורך כל שעות היממה. על הרקע הזה, היתוך גרעיני נתפס כפתרון עתידי אפשרי.

בשונה מכורי ביקוע קלאסיים המבוססים על אורניום, היתוך גרעיני לא כרוך בסכנת תאונה גרעינית חמורה ולא מייצר פסולת רדיואקטיבית ארוכת טווח. בתהליך מתמזגים איזוטופים של מימן ליצירת הליום, תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה, בלי פליטת גזי חממה.

ד"ר שחר דולב, מנהל תחום בכיר במשרד האנרגיה והתשתיות, אמר כי "אנחנו עומדים על סיפה של הזדמנות אסטרטגית יוצאת דופן למצב את ישראל כמעצמה טכנולוגית במהפכה הבאה". לדבריו, מגמות השוק והיתרונות היחסיים של ישראל מצביעים על הזדמנות היסטורית שלא כדאי להחמיץ.

הדוח מציג שלוש חלופות תקציביות. האפשרות המצומצמת כוללת השקעה של 50 עד 100 מיליון שקל לחמש שנים, בעיקר למלגות ולהכשרת כוח אדם. האפשרות המומלצת, בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל לפרק זמן של חמש עד שבע שנים, כוללת הקמת מרכז מחקר לאומי ושיתופי פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי. האפשרות השלישית, השאפתנית מכולן, מדברת על מיליארד עד שני מיליארד שקל לאורך עשור, עם אפשרות הרחבה עד חמישה מיליארד שקל אם יוחלט להקים כור הדגמה ניסיוני בישראל.

בתחום כבר פועלות בישראל שתי חברות הזנק: nT-Tao, שמפתחת כור היתוך קומפקטי, ו-FusionMantle, שמתמחה ברכיבים לכור. לצדן נמצאות בתמונה גם חברות הביטחון הגדולות: רפאל, התעשייה האווירית ואלביט, שמחזיקות ביכולות רלוונטיות כמו לייזר בהספק גבוה ועיבוד חומרים מתקדם. המרכז למחקר גרעיני בשורק, עם מאיץ החלקיקים שלו, גם הוא נכס שיכול לשרת את המחקר.

בזירה העולמית כבר זורם הון עתק לתחום. מאז 2021 הושקעו בחברות היתוך פרטיות יותר מ-14 מיליארד דולר, כשליש מהם רק בשנה האחרונה. מיקרוסופט חתמה על הסכם לרכישת חשמל מכור היתוך החל מ-2028, וגוגל השקיעה בחברת CFS, שכבר הגישה בקשה לחיבור לרשת החשמל בארצות הברית. סין מובילה את מרוץ ההשקעות הממשלתיות עם 8.5 מיליארד דולר, מול 1.5 מיליארד דולר בשנה בארצות הברית.

בשלב זה מדובר בהצעה בלבד, ללא תקציב מאושר. במשרד האנרגיה מזהירים כי ללא החלטה ממשלתית מהירה ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית, והאחריות להכריע תוטל על שר האנרגיה הבא ועל הממשלה שתקום.