השחקן האמריקאי טום סקריט הלך לעולמו בגיל 93, כך הודיעה משפחתו ביום רביעי. סקריט מת מסיבות טבעיות, לאחר קריירת משחק שנמשכה יותר משישה עשורים.
"אנחנו שבורי לב מהאובדן שלו", מסרה משפחתו בהודעה רשמית. "בעוד שהעולם הכיר את טום בזכות קריירת המשחק המדהימה שלו, אנחנו הכרנו אותו בזכות ההומור, הסקרנות, החוכמה, הנדיבות והאהבה שהוא הכניס לחיינו".
סקריט נולד בשם תומאס רוי סקריט בדטרויט, מישיגן, בשנת 1933. לפני שפנה לעולם המשחק הוא שירת בחיל האוויר האמריקאי. את הופעת הבכורה הקולנועית שלו ערך בשנת 1962 בסרט המלחמה "War Hunt", שבו הופיע לצד רוברט רדפורד שגם הוא עשה בו את צעדיו הראשונים בקולנוע.
פריצת הדרך של סקריט הגיעה בשנת 1970, כשגילם את הרופא דיוק פורסט בסרט "מ.א.ש" של הבמאי רוברט אלטמן. תשע שנים לאחר מכן הפך לדמות מוכרת בכל העולם כשגילם את קפטן דאלאס, מפקד החללית נוסטרומו, בסרט האימה והמדע הבדיוני האיקוני "הנוסע השמיני". לפי הדיווחים, סקריט דחה בתחילה את התפקיד מחשש לפגיעה בתקציב, ושינה את דעתו רק לאחר שצפה בעבודתו של הבמאי רידלי סקוט.
בשנת 1986 הופיע סקריט בתפקיד מפקד בית הספר לטיסה, מייק "וייפר" מטקאלף, בלהיט "אהבה בשחקים" לצד טום קרוז. בין סרטיו הבולטים הנוספים נמנים "נקודת מפנה", "מגנוליות מפלדה", "נהר זורם ביניהם" בבימויו של רוברט רדפורד, "קונטקט" והקומדיה "טד" משנת 2012.
להצלחתו של סקריט לא היו גבולות בין הקולנוע לטלוויזיה. בשנות ה-90 כיכב בסדרת הדרמה "סודות העיר" (Picket Fences) בתפקיד השריף ג'ימי ברוק, ועל התפקיד זכה בשנת 1993 בפרס אמי לשחקן ראשי מצטיין בדרמה, עם מועמדות נוספת שנה אחר כך. הוא גם הופיע בתפקידי אורח ובתפקידים קבועים בסדרות כמו "הבית הלבן", "חוק וסדר: מדור מיוחד", "אחים ואחיות", "האישה הטובה" ו"מזכירת המדינה".
מעבר לקריירת המשחק המפוארת, סקריט היה פעיל חברתי מסור. בשנת 2012 הקים יחד עם יוצא צבא אמריקאי את הארגון "Red Badge Project", מיזם שנעזר בכתיבה אישית ובסדנאות כדי לסייע לוותיקי צבא המתמודדים עם פוסט-טראומה. הוא גם תרם רבות למאבקים לשמירה על איכות הסביבה והנהרות בארצות הברית.
בחייו האישיים היה סקריט נשוי שלוש פעמים. הוא מותיר אחריו את אשתו ג'ולי טוקשיקי, שלה נישא בשנת 1998, וכן חמישה ילדים, נכדים ונינים.
טום סקריט הותיר חותם עמוק בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית, וזכור כאחד משחקני האופי המוערכים ביותר של דורו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה