שליש מהקואליציה עלול להפיל את אוחנה

הכנסת הבאה עלולה להיפתח בדרמה פוליטית חריפה: על פי הערכות בשיחות פוליטיות, כשליש מחברי הקואליציה עשויים להצביע נגד המשך כהונתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. מדובר באיתות ראשון לכך שגם אם גוש הימין יצליח להרכיב ממשלה, הדרך לא תהיה חלקה כלל.

ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, בליכוד כבר נערכים לתרחיש הקשה ביותר: ממשלת מיעוט. החשש המרכזי הוא אובדן מאות אלפי קולות למפלגות קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה, מה שעלול לסכל את הסיכוי להגיע לרוב של 61 מנדטים. בעבר רוב כזה נראה מובן מאליו, אך בשבועות האחרונים הוא הפך לסימן שאלה גדול.

מנגד, גם במחנה השינוי לא הכל ורוד. גדי איזנקוט שואף להרכיב ממשלה שתישען על רוב ציוני מלא, ללא תלות בגורמים מחוץ למחנה, אך גם הוא רחוק מכך בחלק מהסקרים. השותפים הקרובים ביותר שלו, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, מתנגדים בתוקף לכל אפשרות של הקמת ממשלה שתישען על תמיכה או הימנעות של המפלגות הערביות. ליברמן הבהיר כי לא יצטרף לממשלה כזו בשום תנאי, ודורש רוב ציוני מלא כבר ברגע ההקמה.

Avigdor lieberman ministerצילום: אביגדור ליברמן

מבחינה משפטית, השבעת ממשלה אינה מחייבת בהכרח 61 קולות בעד. הימנעות של חברי כנסת עשויה לאפשר כניסה לתפקיד גם בלי רוב מוחלט. אלא שהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית, המיועדת להפיל ממשלה מכהנת, כן מחייבת 61 תומכים בממשלה חלופית. המשמעות: גם אם תקום ממשלת מיעוט, היא עלולה להיות חלשה וחסרת יכולת אמיתית להדיח את ממשלת נתניהו המכהנת.

בתוך כל הכאוס הזה, מסתמנת דווקא הסכמה רחבה סביב צעד אחד: החלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, גם בלי שתהיה הסכמה כוללת על הקמת ממשלה. צוותים מטעם מפלגות השינוי כבר קיימו פגישות לתיאום הצעד, מתוך כוונה לנצל את השבועות הראשונים שלאחר הבחירות לפני שהמשא ומתן הקואליציוני יעמיק את המחלוקות.

Mk amir ohanaצילום: אמיר אוחנה

בצד הימני של המפה, נתניהו מנהל בימים האחרונים קרב הישרדות אישי על כל קול. לפי הדיווחים, בליל יום ההולדת שלו, בין השעות שתיים לארבע וחצי לפנות בוקר, ניסה ראש הממשלה לשכנע את יו"ר מפלגת הציבור החרדי, מוטי לייטנר, לפרוש מהמרוץ. לייטנר סירב נחרצות ואמר לנתניהו בפנים: "אתה הולך להפסיד את הבחירות". לדבריו, סקרי עומק שבוצעו עבורו מראים כי גוש הימין לא יוכל לעבור את ה-54 עד 55 מנדטים, גם אם המפלגות החרדיות יגיעו יחד ל-18 מנדטים, תרחיש שלדבריו גם הוא לא סביר.

נתניהו הציע ללייטנר תפקידים בכירים ותקציבים של מאות מיליוני שקלים לפרויקטים במגזר החרדי, בהם תוכניות תעסוקה והקמת בתי ספר ממלכתיים חרדיים. לייטנר דרש ערבויות כספיות מפורשות, אך נתניהו סירב לספק אותן. במסיבת עיתונאים הכריז לייטנר: "אנחנו לא פורשים. המונופול של ש"ס ויהדות התורה הסתיים". בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, תקף אותו מיד ברשת וכתב: "תתבייש לך! אתה במודע מוביל לממשלה של שמאל".

לייטנר אינו החרדי היחיד שמשרה פסימיות על נתניהו. גם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מודה בשיחות פנימיות כי גוש הימין לא יחצה הפעם את גבול ה-58 מנדטים במקרה הטוב ביותר, חרף ההכרזות הפומביות האופטימיות שלו בתקשורת. דרעי עצמו נלחם על חיי מפלגתו מול בוחרים אידאולוגיים שמתנגדים לכל חוק גיוס, לצד מצביעים מסורתיים שזועמים על עריקים מצה"ל, ביניהם שלושה מנכדיו.

בד בבד, בליכוד פועלים גם מול מפלגות ימין שוליות שעלולות "לגנוב" קולות קריטיים. ראש הממשלה הפעיל לחץ אישי גם על עופר וינטר ועל מפלגת אחי החדשה, מתוך חשש שכל קול שיילך לרשימה שלא תעבור את אחוז החסימה הוא קול אבוד עבור הקואליציה. וינטר הבהיר כי לא יעבור למחנה היריב, אך גם לא הביע נכונות מלאה לפרוש, והציג תמיכתו בנתניהו כמותנית בדרישות קונקרטיות.

עם פתיחת הקלפיות בעוד ארבעה ימים בלבד, רמת אי הוודאות בשני המחנות היא הגבוהה ביותר מזה שנים. בין אם תקום ממשלת ימין רגילה, ממשלת מיעוט או שהמדינה תיקלע לסבב בחירות נוסף, נראה שהקרב על זהות יו"ר הכנסת הבא יהיה אחד הצעדים הראשונים שיתבררו כבר בימים הראשונים שלאחר ההכרעה בקלפי.