הפיגורים בתשלומי משכנתאות בישראל חזרו לעלות. נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר מראים שהיקף ההחזרים שלא שולמו בזמן הגיע לכ-4.2 מיליארד שקל, לעומת כ-4.1 מיליארד שקל באוגוסט. מדובר בעלייה של כ-125 מיליון שקל בתוך חודש אחד, אחרי שלושה חודשים רצופים שבהם הנתון דווקא ירד.
כדי להבין את גודל התופעה צריך לזכור מה נחשב בכלל "פיגור" בעיני בנק ישראל. מדובר בתשלומים שלא הועברו לבנק במשך 90 יום ומעלה. זוג שמפגר חודש או חודשיים בהחזר לא נכנס בכלל לסטטיסטיקה הזו. כלומר, התמונה האמיתית בשטח עלולה להיות קצת יותר קשה ממה שהמספרים היבשים מראים.
בנק ישראל, בניגוד לאינטואיציה, לא מתרגש בעיקר מהסכום המוחלט אלא מהאחוז מתוך כלל תיק המשכנתאות. והנה החדשות הפחות דרמטיות: שיעור הפיגורים עומד על כ-0.6% עד 0.63% מכלל היתרה, נתון שנחשב נמוך יחסית במונחים בינלאומיים. השיעור הזה נע כבר תקופה ארוכה בטווח של 0.6% עד 0.7%, וגם בשיא שלו השנה, באפריל ובמאי, לא חרג משמעותית מהטווח הזה.
ובכל זאת, יש כאן תמונה שמצדיקה מעקב. השיא של 2025 נרשם במאי, אז היקף התשלומים בפיגור טיפס לכ-4.45 מיליארד שקל. אחריו נרשמה ירידה הדרגתית של כ-8% עד אוגוסט, ירידה שבענף ייחסו אותה להסדרים שהבנקים הגיעו אליהם עם לווים מתקשים. פריסה מחדש של ההלוואה, הקפאה זמנית של חלק מההחזר, כל כלי שמנע מהלווה להגיע לפיגור רשמי. ההערכה כעת היא שקצב ההסדרים הללו ירד בספטמבר, וזו הסיבה לחזרה למגמת העלייה.
בהשוואה שנתית המצב עדיין נראה סביר. בספטמבר אשתקד עמדו הפיגורים על כ-4.3 מיליארד שקל, מעט מעל הרמה הנוכחית. אבל ההשוואה שבאמת מטרידה היא מול התקופה שלפני המלחמה: ההיקף הנוכחי גבוה בכ-50% מזה שנרשם בסתיו 2023. פער כזה לא נעלם, גם אם האחוזים נראים נמוכים.
הסיבה המרכזית לפיגורים ידועה וברורה: הריבית הגבוהה. מי שלקח משכנתא גדולה, מעל 2 מיליון שקל, לפני אפריל 2022, כנראה שילם בשיא כ-2,000 שקל יותר בכל חודש לעומת מה ששילם כשלקח את ההלוואה. עבור זוגות צעירים רבים זהו נטל שקשה לעמוד בו לאורך זמן, במיוחד על רקע יוקר המחיה שחותך בהכנסה הפנויה.
בצד ההלוואות החדשות, ספטמבר היה חודש חלש. הבנקים העמידו משכנתאות בהיקף של כ-8.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-20% לעומת החודש הקודם שבו נרשמו כ-10.3 מיליארד שקל, ופער גדול אף יותר מול יולי, חודש שבו ההיקף עבר את רף 11 מיליארד השקל. חלק ניכר מהירידה מוסבר בחגי תשרי, שקיצצו ימי עבודה בבנקים ובלשכות השמאים, ולכן בענף מעריכים שאוקטובר יציג זינוק, כשהבקשות שהצטברו ייסגרו בבת אחת.
מי שממשיך לקחת את ההלוואות הגדולות ביותר הם דווקא המשקיעים. המשכנתא הממוצעת של רוכש דירה להשקעה עמדה בספטמבר על כ-1.26 מיליון שקל, לעומת כ-1.07 מיליון שקל לרוכשי דירה רגילים בשוק החופשי, וכ-740 אלף שקל בלבד לרוכשים במסגרת תוכנית "דירה בהנחה". משכנתא של כ-1.1 מיליון שקל ל-25 שנה מתורגמת להחזר חודשי של כ-6,000 עד 6,500 שקל, כך שגם תזוזה קטנה בהכנסה של משק בית יכולה לקבוע אם המשפחה תעמוד בתשלום או תחליק לפיגור.
גורם נוסף שמעוות את התמונה הוא גל מיחזורי המשכנתאות. הריבית במשק ירדה ארבע פעמים מתחילת השנה, מ-4.25% ל-3.25%, ולווים רבים מנצלים את הירידה כדי למחזר את ההלוואה ולהקטין את ההחזר החודשי. הבעיה הסטטיסטית היא שכל מיחזור נרשם כהלוואה חדשה, מה שמנפח את היקף המשכנתאות הכולל גם כשמספר עסקאות הדירות בפועל נמוך.
מבחינת הלווים במסלול הפריים, אין בשורות בטווח הקרוב. בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, כך שריבית הפריים נשארת על 4.75%. חטיבת המחקר של הבנק צופה הפחתה אחת בלבד בשנה הקרובה, לרמה של 3%. במקביל צוין כי מחירי הדירות ירדו בכ-1.8% בשנה האחרונה, נתון שעלול להקשות על לווים בקשיים למכור את הדירה ולסגור את החוב בלי הפסד.
מבחינת הבנקים עצמם, סכום של 4.2 מיליארד שקל מתוך תיק משכנתאות של מאות מיליארדי שקלים נראה זניח, בטח כשרוב ההלוואות מגובות בשעבוד על הנכס. אבל השילוב של עלייה בפיגורים עם ירידה צפויה בהכנסות מריבית עלול לכרסם בהפרשות להפסדי אשראי שהבנקים ירשמו בדוחות הרבעוניים הקרובים. הנתונים של אוקטובר יהיו המבחן האמיתי: האם מדובר בתנודה חד-פעמית שקשורה לחגים, או בתחילתה של מגמה שתחייב את בנק ישראל להגיב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה