נתניהו מזהיר: ישראל צריכה להתכונן לסנקציות

ראש הממשלה בנימין נתניהו מזהיר: ישראל חייבת להתכונן לסנקציות כלכליות ובנקאיות מצד מדינות המערב, ולבנות מנגנון חלופי שיתבסס על מטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. בראיון שהעניק רגע לפני הבחירות, הודה ראש הממשלה בפה מלא בחששותיו מהתרחשויות כלכליות קשות שעלולות לפקוד את המדינה.

"בטח שאני חושש", אמר נתניהו בראיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת". כשנשאל במפורש אם כוונתו לבלוקצ'יין כפתרון, השיב ראש הממשלה בלי היסוס: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה".

אבל נתניהו לא עצר שם. הוא העלה אזהרה נוספת, דרמטית לא פחות: הסיוע הביטחוני האמריקני, שעמד בעבר על עשרות מיליארדי דולרים, עומד להסתיים. "אם אתם חושבים שאנחנו נמשיך לקבל את מה שהבאתי פעמיים, עשרות מיליארדי דולרים של סיוע אמריקני לתקציב הביטחון, תתרגלו, זה לא יהיה. כי אמריקה השתנתה. זה נגמר, רק שאלה של זמן", אמר.

דברי ראש הממשלה מגיעים על רקע נתונים מטרידים שפרסם השבוע המכון למדיניות העם היהודי (JPPI). המכון השיק מאגר מידע חדש המתעד את היקף הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטים נגד ישראל ברחבי העולם, ולפי הממצאים מדובר ב121 צעדים שונים שננקטו או מתוכננים ב62 מדינות. מתוכם, 93 צעדים כבר בתוקף כעת, 19 מוגדרים כצעדים היסטוריים ותשעה נוספים נמצאים בשלב של הצעה או תכנון.

הקטגוריה הבולטת ביותר במיפוי היא דווקא התחום הפיננסי, עם 40 צעדים, כמעט שליש מכלל הצעדים שתועדו. אחריו מדורגים תחומי הביטחון וההגנה לצד הסחר, עם 24 צעדים בכל תחום. בנוסף תועדו 14 צעדים בזירה הדיפלומטית ו-12 בזירה המשפטית. מבין המדינות, ספרד מובילה עם 10 צעדים, ואחריה ארצות הברית עם שמונה צעדים, בריטניה עם שבעה, בלגיה וטורקיה עם חמישה כל אחת.

עורכי המיפוי מדגישים כי מספר הצעדים אינו משקף בהכרח את חומרתם. צעד בודד עלול להיות משמעותי בהרבה מכמה צעדים אחרים גם יחד, והמטרה המרכזית של המפה היא להמחיש את ההיקף הגיאוגרפי של התופעה, המתפשטת מעבר לאירופה גם לצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה ואוקיאניה.

במקביל, יותר מ60 כלכלנים בכירים, בהם שמות מוכרים מהשורה הראשונה של הכלכלה הישראלית, חתמו השבוע על מכתב אזהרה חריג. בין החותמים: פרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל ולשעבר נגיד בנק ישראל, פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן מנכ"לי משרד האוצר לשעבר דוד ברודט וירום אריאב. החותמים מתריעים כי הצעדים הבינלאומיים נגד ההתנחלויות מהווים אות אזהרה למשק הישראלי כולו.

במכתב מצוינת הודעת בריטניה על כוונתה לאסור יבוא מההתנחלויות ולבחון סנקציות נגד חברות ויחידים המסייעים להרחבתן, לצד צעדים דומים שכבר ננקטו בהולנד וכוונות להצטרף אליהם בצרפת ובקנדה. לדברי הכלכלנים, הרקע המיידי הוא הבנייה בשטח E1 והטרור היהודי בגדה המערבית, שנתפס כנתמך על ידי הממשלה, לצד מדיניות הממשלה ברצועת עזה מאז השבעה באוקטובר.

החותמים מזהירים כי אם צעדים כאלה יתרחבו לחלק משמעותי יותר מאירופה, הם עלולים לגלוש מההתנחלויות אל כלל המשק הישראלי ולגרום לנזק מאקרו כלכלי חמור. הם מצביעים על כך שהתייקרות סל המזון בארבע השנים האחרונות הייתה גבוהה כמעט פי חמישה מההתייקרות בארבע השנים שקדמו להן, ומזהירים כי סנקציות עלולות להחריף את בעיית יוקר המחיה עוד יותר.

בשורה התחתונה, בעוד נתניהו מדבר על היערכות לכלכלה עוקפת סנקציות באמצעות מטבעות דיגיטליים, הכלכלנים הבכירים קוראים לשינוי מדיניות שימנע מלכתחילה את התרחבות הבידוד הבינלאומי של ישראל. נראה כי בשבועות הקרובים תתברר השאלה אילו מהתרחישים יתממש קודם: הכלכלה החלופית שעליה מדבר ראש הממשלה, או החרפת הסנקציות שמפניה מזהירים הכלכלנים.